בוקר יום חופש, מתמתחת וקמה,
בספל קפה סוכרזית היא כבר שמה,
מלטפת את 'מיצי', יורדת עם 'רמה',
בגד-ים היא לובשת וחשה הימה .

את גופה היא מורחת; פורשת מגבת;
מרכיבה משקפיים ועליה נשכבת.
כדורים "במקרה" לעברה נזרקים,
בחורים מסתכלים בחמדה - ושורקים.

כעבור שעתיים היא על הרגליים,
ברוצה היא נראית - כפורשת כנפיים,
מגורדון ליפו (המסלול אצלה חוק!)
ומשם חזרה - "סך הכול  לא רחוק" .

בשובה מתקלחת,  לובשת שלמה,
אל 'מיצי' ו-'רמה' חזרה העלמה;
טלפון   מאימא: "התעוררת כבר סוף סוף?
התלבשי עצלנית ונרד קצת לחוף ".