ובינות לעשן המתפתל, בכל פאב ומועדון אפל,
ביקשתי את שאהבה נפשי. ביקשתיו- ולא מצאתיו.
בין התווים השבורים, בקצב עמום של תופים עצובים-
חיפשתיו.
ובינות לאנשים המתפללים, בהמולת הקולות המהללים,
ביקשתי את שאהבה נפשי. ביקשתיו- ולא מצאתיו.
בין הידים המורמות, בים הפנים המוכרות-
חיפשתיו.
ובינות לטיפות הגשמים, באור ברקים וברעש רעמים,
חיפשתי את שאהבה נפשי. ולא מצאתיו.
בין הרים רמים, מול שמש צוללת אל מים כחולים-
ביקשתיו.
ובעיניים עצומות, בלב שבור, סחוט דמעות,
ביקשתי את שאהבה נפשי.
ובשתיקה עמוקה, בקול דממה דקה-
מצאתיו.
קונוטציה מקראית:
-שיר השירים, ג', 1 / מלכים א', י"ט, 12 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.