(מין תרגום חופשי לשירו של דיוויד בואי)

הזמן נוזל לך, את מציתה סיגריה
יושבת בלי תנועה ובוהה בחלל
עפה עם המחשבות אל מקום רחוק
מדליקה עוד סיגריה,
מתאפקת לא לבכות
ושרה לעצמך את הרוקנרול של המוות

מזמינה לעצמך כוסית של וויסקי
שותה בלגימה ומזמינה עוד אחת
הקירות שואלים לאן את בורחת
זה מהדהד לשנייה
אח"כ את שוכחת
ושרה לעצמך את הרוקנרול של המוות

את כבר זקנה מידי בשביל להיגמל
וצעירה מידי בשביל לקבל
את שעון הזמן שמתקתק את השיר הישן
את יושבת בבית קפה אבל לא אוכלת
גם ככה את חיה כבר יותר מידי זמן
ושרה לעצמך את הרוקנרול של המוות

המציאות מכה בך באמצע רחוב הומה
אבל היום ממילא כבר תיכף נגמר
ואת שוב בורחת אל הבר המוכר

אל תתני לשמש לחסום לך את הצל
אל תתני לעולם להיות כל כך חד
הכל אידיאולוגית ממילא כל כך לא נחמד

תני לאנשים לגעת בך, את לא לבד
את לא מפסיקה לבחון את עצמך מהצד
ואת כל כך לא הוגנת במשפט
סיבכת לעצמך את כל הראש בשטויות
ואני לא יודע איך לעשות שיהיה לך איכפת

לא, יקירתי, את לא לבד
לא משנה מי או מה היית
לא משנה איפה או מתי צפית
בכל הסכינים שמנסרים לך את הלב
גם לי היה חלק גדול בכל זה
תני לי לעזור לך עם הכאב

נובמבר 2004