ביום גשום אחד, לפני שנים מספר, נפגשו להם שלושה יצורים.
שמם היה קנאה, כעס ופחד.
נפגשו להם בבית קפה הממוקם בפרבר נטוש.
קנאה היה יצור גדול, בעל מראה חיצוני טוב, אך מפנים היה יצור
מעורער נפשית ורע לב. הוא לבש בגדים נוצצים מושכי-עין וענד
שרשראות זהב בוהקות. הקנאה היה חמדן ביותר, והיה רכושן כרוני.
כעס היה יצור גדול, ובעל מראה זורע-אימה. הוא היה אדום, ופניו
היו זעופות. הכעס סבל מחוסר איפוק, הוא גם לא היה חכם במיוחד.
פשוט הרס כל דבר שעמד בדרכו, ללא מחשבה על התוצאות שעלולות
לנבוע מכך.
הפחד. הו, הפחד יצור מעניין ביותר. הפחד היה יצור בינוני, בעל
מראה מיסתורי ולא מובן. הוא לבש מין מעיל גדול בצבע כחול-כהה
שכיסה לו את כל גופו, ועטה ברדס אשר השאיר רק צללית שחורה על
פניו. הוא צעד באיטיות. הפחד היה שקט, ולא דיבר הרבה. הוא היה
חכם, ערמומי ושנון, אך היה מיסתורי מאוד.

וככה, נפגשו להם השלושה, לשיחה בין חברים וותיקים, הם נכנסו
לבית הקפה והתיישבו. הקנאה הזמין כוס גדולה של קפה הפוך, עם
הרבה סוכר, 3 כדורים של גלידה, קצפת ודובדבן מעל.
הכעס הזמין קפה שחור, חזק ללא סוכר וללא חלב, בעוד שהפחד,
הזמין כוס רגילה של נס קפה, מעט חלב, מעט סוכר. מתון שכזה.
החלו השלושה לדון על המתרחש בעולם, המצב של האנשים
והאוכלוסיה.
הקנאה דיבר בעיקר על המדד בין העשירים לעניים, דיבר על כך
שנוצר הפרש שהוא לא צודק בין האנשים העשירים, ושבעיניו צריכים
כולם להיות עשירים ובעלי רכוש. בעוד הוא מדבר, החל הכעס לצחוק
בזלזול.
"הו ידידי העילג. הרי אם לכולם היה מעמד שווה, הרי שהעולם היה
מקום משעמם! ללא הפרשים בחיים, אין תזוזה. ובכלל, זהו לא נושא
ראוי לציון. אתה מדבר על הפרשי מעמדות כספיים, בעוד שהעולם
מנוהל בידי רודנים בורים, שכל דאגותיהם הם לעצמם? שאנשים
רוצחים? שכל מה שמספרים לנו, הכיצד נדע שזהו דבר אמת?
אנו חייבים בעולם מעוות ושקרי. עולם דפוק. זה מה שהוא. ודאגותי
האחרונות הן כספיים ידידי." החל הכעס להתעצבן. הוא הכה בשולחן
בחזקה ושפך לעצמו מעט מן הקפה שלו.
חייך הפחד חיוך חצי-פה שכזה (שבקושי ניתן היה לראותו בגלל
הצללית שכיסתה את עיניו) ואמר ברוגע. "הו, חבריי. אתם לא
צריכים לדאוג.
תדעו לכם, יש שלושה רגשות שהם הכי חזקים עלי אדמות. אלו הם
אהבה, שנאה ופחד. ופחד, יודעים אתם מה משמעותו? הרי ללא פחד,
לא היה כעס ולא היה קנאה. פחד גורם לנו להבדיל בין טוב ורע,
פחד גורם לנו לדעת ממה צריך להיזהר, ומה טוב. ואנשים שלא
מפחדים - הם אנשים חלשים. כי פחד הוא חלק מהחיים שלנו. הוא
בונה אותם.
אז לא צריך להסתכל רק על מה רע בעולם, ובאותה נשימה לא רק על
כל מה שטוב. תמיד קחו את הפחד איתכם כחבר שנותן לכם עצות. וככה
אפשר לראות את העולם בסדר גודל של גוף חי ונושם, שגם בו יש רע
ויש טוב. וצריך רק לעשות את ההבחנה ביניהם."

וככה מעצם אותו יום, הלכו החברים, כל אחד לדרכו. וכך הפחד
התגבר על הקנאה והכעס, והעולם הפך למקום טוב יותר - בעזרת
הפחד.

סיפור קצר שכתבתי... הסיפור הזה הוא בעצם נקודת השקפה מעט
שונה על החיים לטעמי. מעט מפולסף, אך אני אוהב אותו.