|
אני ואתה על אופנוע
נוסעים במורד הטיילת
השמיים ורודים צהובים
והרוח בצבע תכלת
רסס של גל או דמעה או של אושר
אנחנו בטח בארץ אחרת
אני ואתה על שני גלגלים
מסיירים בין לילות ומועדונים
אורות ניאון ירוקים ואדומים
והרוח חודרת לי לפה, קרה
ואני לא יכולה להוציא מילה
אתה בטח יודע שאני
אוהבת אותך
אני ודוד בתוך שתי קסדות
מדברים ואני לא שומעת אותו
הוא אומר לי שהוא רוצה להיות אבא לפני גיל ארבעים
ואני רק מנסה לשמור על שווי משקל בסיבובים
גביע גלידה אחד ושתי כפיות
ושמחה וצחוקים ומהר נגמר היום
איזה מזל שאנחנו לא נוסעים לשום מקום |
|
|
עוד אחד?!
בוליביה לא
מבינה את
החמדנות של אנשי
במה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.