אלת העצב / תן לי להרגיש |
כמו בפעם ההיא שהיד עלתה לי באש
ואני רק הסתכלתי.
הגוף שלנו צועק:אהבה.
ואם לא
כנראה שהגוף שלי היה מסתפק
בחיבוקים קצרים ובלתי מספקים
מהאנשים שכל כך
אוהבים אותי
מהאמת המזויפת הזאת
מהשקר הטהור הזה.
אני עומדת על קצה הצוק
וכמעט טובעת.
אני מחפשת כאבים מזדמנים
ולא מצליחה לרשום אותם
אני מעבירה יום
ועוד יום
ונשארת חיה מבחוץ
דוממת מבפנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|