רק בחשכה
אני מרשה לדמותך
לחדור אל תוך
חלל תודעתי
מנפצת בדרכה
את שאר חושיי
ומשאירני שלך

רק בחשכה
אני נותנת לגופי
להתענג על זכרון
מגעך
לרחף בין ריחותייך
שנותרו חקוקים בי
מיום האתמול

רק בחשכה
אני חורגת
מגבול ההסגר
שכפיתי על גופי
על נפשי
ונותנת לליבי
לפעום בצליל עמוק
ולגופי
לחלום על חום גופך
העוטף אט
את נפשי
בשרידי המילים
שפעם ניטעו בי
כרסיסים של כאב.

רק בחשכה
במגע שפתייך בשפתיי
צלילי השירים שנמוגו
עם בואו של היום
הופכים אט אט
את הזיכרון
לאשלייה מתוקה
של תקווה
והחיוך המתוק
המכסה את פנייך
מזכיר לי
כמה את קרובה.



4.1.05