ארבל הכרמלי / אהבה אולטימטיבית |
למעונה של זו שאני אוהב,
אני נמשך אל סף דלתה
כדי לשאבה אליי בנשיקה,
ללפף, לגפף,
לנשק, לגחך,
להישבע בלי סוף
שהברית לא תחלוף.
גמר לבי אומר אותך לאהוב
כי עם אחרת לא יוכל גופי 'לגמור'-
כך, כנראה, נגזר מידי גורלי
שתהא נשמתי,
שלקסמים מכורה,
שאת תהיי יישותי כולה,
כמו זיו השמש העולה,
כמו שושנה על שיח בגינה.
© 12/12/04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|