|
ע"פ זמר נושן של לאה גולדברג
אף היא לא רצתה ושוב
החדירו עשן לעלמה אדמה
ואדים כעורים פותחים את ערותה
ספור מיושן!
והתקוממה אל מול המין העלוב.
אזל כחה מול עמידתם הזקופה.
בעיטות השליכוה
אל צינוק כאוב.
והנה היא-
צביה גוססת ושבויה-
בכל כחה
מספרת ספור מיושן
על לא יאמן שהיה. |
|
|
חרא הקידמה הזו.
חרא.
פעם זה היה
"רוצה לבוא אלי
לשמוע
תקליטים?"
היתה אומרת "שלח
לי את האמפי
3".
היום אם אומרים
לה "רוצה לבוא
אלי לקרוא את
הסיפורים שאני
כותב?" היא
תגיד
"את הסיפורים
הקצרים שלך אני
אקרא בבמה חדשה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.