היום אני כול כך עצובה,
יורדות הדמעות גם ללא כוונה.
הגוף שלי מאוד רעב,
לחיבוק... לליטוף... לנשיקה.
קמתי מהשינה עם עיניים נפוחות
כאילו איזה אסון קרה.
יודעת את קשר המחבר אותי איתך,
אך אין תחליף למגע...
עובדת, אוכלת, מתקיימת,
אך אין תחליף למגע...
הולכת, חוזרת.
איתם גם מדברת
אך אין תחליף למגע...
מתפתחת שכלית, כלכלית ורוחנית,
אך אין תחליף למגע...
לא רוצה בדבק, גם לא במנזר
אוהבת את חיי כמעט בכול חלקם.
אך לפעמים הלב נצבט
עורי זקוק לנגיעה.
אוי כמה חסר לי
שתהיה קרוב אלי.
8.12.04
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.