אם הייתי יכולה לעצור את הזמן
לעמוד בתנוחה של נצח
ולהוציא כמו האבן
את קימורי גופי בתנוחת החיים,
הייתי מפסלת לעצמי גן של פסלים
בהם אני משירה את הקליפות המיותרות
ונותרת נקייה מכל מסיכה
שפיסלו אחרים עבורם.
כל ריקוד שלי היה קופא
לרגע מתמשך של אושר,
כל תזוזה משמעותית הייתה חיה בי
בלי תכניות לחדול לעולם.
ישייפו לי את הצורה בכלים מכאיבים,
ימיתו לי רגשות במעגליות חלקה,
ימרחו עליי צנצנת של לכה
ויסתמו בי את כל החורים.
לא יצא לי יותר דיבור מהפה
אבל לפחות יהיה לי פיניש יפה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.