שממה יושבת בלבך,
השממה שישנה רק
בלילות החשוכים והקרים.
כשאני מביט בכוכבים
ניזכר אני במספר הנשיקות
הנשיקות שנשקו את שפתותייך.
כשאני מביט בירח,
ניזכר אני ביופייך
המקסים והמדהים.
כשאני מרגיש את החמה,
ניזכר אני בחום גופך
הלוהט כשנגע בשלי
מדוע? מדוע? אלוהים!
איך זה קרה אני שואל את
עצמי, אך איני שומע שום מענה.
רק זיכרונות עצובים
ממלאים את גופי, זיכרונות
שפעם היו ועכשיו הם נעלמו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.