בסוף כולנו חוזרים הביתה,
ומורידים את האיפור,
פושטים את הבגדים,
בסוף כולנו אותם אנשים.
זה בדיוק אותו מבט,
מבט של אדם מבועת.
וכל הצחוק שבעולם,
כולו מהול בעצב.
בשדה ראייתי אין עתיד,
ואין חותם על העולם הזה
אין לא אהבה, ולא משפחה,
רק מיתוסים. ובדידות. וזקנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.