לילה עצוב בלילה קודר
רץ לו ילד קטן וצועק
אבא לא מתעורר
והוא חוזר ואומר
אבא לא מתעורר

והדמעות יבשות והזמן עובר
והילד כבר לא ילד הוא נער מתבגר
עדיין עצוב לו והוא זוכר את היום
היום שבו התנפץ החלום
ואבא מת ככה סתם פתאום
והוא עצוב וקשה לו לא הולך לו כלום
מבזבז את הזמן הפנוי בשעמום
מרגיש ריקנות לא מבין בעולם מה יש
משום דבר הוא כבר לא מתרגש
המצב כבר לו כמו שהיה בעבר
לא איכפת לו מה קורה היום
ומה יקרה מחר
כלום לא מסודר
העולם שלו מפוזר
זה מה שקורה כשהלב שלך נשבר
בלימודים הוא לא טוב ומה יש לצפות
כל הזמן הוא מסתובב אל סף דמעות
זה הרגעים הקטנים של אנשים אחרים
שצובטים את הלב ואת הכל מזכירים


זיכרון של המשפחה בגן המשחקים
בשיכרון של כיף בלי סיבה צוחקים
והכדור האדום קופץ
והכדור האדום בורח אל העץ
ולפני שהכל מתפוצץ
ולפני שהבכי מתפרץ
אבא בא
מציל את הכדור ומעודד
והילד כבר על הכדור לא מפחד
הזיכרון נעלם ורק מחדד
את מחשבתו של הנער כמה הוא בודד
ושוב הזמן עומד


גם בכלל במשפחה כבר לא אותו דבר
המצב אל הפנים ואף אחד לא מאושר
והחלום היחידי זה להיות זמר
בורח ושוכח ושר ושר
והדמעות יורדות הזיכרונות עולים
ועל הדף הכל מתורגם למילים
וזה עושה את החיים קלים
 וכשיש לו עט ביד ודף על השולחן
הוא מרגיש מסודר לא מבולגן, מוגן
כי כשהוא כותב
ושופך את הלב
מתפוגג הכאב
הוא כבר לא סגור ויוצא להסתובב
כי כשהוא שר ראפ אם הקצב
כמעט ומצליח לשכוח ת'עצב
ומשפחה וחברים לא יודעים מה לעשות
איך לשנות
הוא מזלזל בכל חושב "לחיות זה שטיות"
הוא מרגיש שבו אף אחד לא תומך
ורק אחיו הקטן גורם לו לחייך
תסדר את החדר אמא אומרת
אבל הוא עכשיו כותב שיר בלי כותרת


זיכרון של המשפחה בגן המשחקים
בשיכרון של כיף בלי סיבה צוחקים
והכדור האדום קופץ
והכדור האדום בורח אל העץ
ולפני שהכל מתפוצץ
ולפני שהבכי מתפרץ
אבא בא
מציל את הכדור ומעודד
והילד כבר על הכדור לא מפחד
הזיכרון נעלם ורק מחדד
את מחשבתו של הנער כמה הוא בודד
ושוב הזמן עומד