|
20.11.2004
לרועי
מלאך ללא שם.
אור בקצה
ורוח פרצות מסביב
פגשתי אותך על צוק אפל
אחרי יום שונה
אחרי חיוך שנפרץ
סדוקה ומאובקת פסעתי
שומרת על האני הלא שלי
והעצים גבוהים
צמרות מאיימות
לבלוע.
אתה!
קוראת מהערפל
לך הרחק מכאן
אל תנסה אותי
אני
מורעלת
והיד נמתחת, מושטת
אליי
חובקת זעם וכעס ואילמות
שהוא השאיר
השיל מעצמו
עליי
מלאך ללא שם
מלך ללא מדינה
למד אותי
חנך
השאר בי סימנים
שלשל משפטים לתוך
הגיון פעור
פתח
לב אחד
זה, הסגור מכולם. |
|
|
איך זה שתפוח
נופל אז כדור
הארץ נמשך אליו
כמו שהוא נמשך
אל כדור הארץ,
ושאני נופל היא
לא נמשכת אליי
בכלל?
אחד נופל יותר
מדי בזמן
האחרון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.