סלחו לי רגע ידידי החילונים אך יש לי כמה שאלות לאחינו חובשי
הכיפה...
ערב טוב לכם.
יש לי כמה שאלות, כי לפעמים נראה לי שאני ואתם לא מאמינים
באותו אלוהים, אני מדוכא מכם, אני מתוסכל מכם, וקשה לי להבין
איך במשך תקופה ארוכה הייתם לי משפחה קרובה (גם כן משפחה)...
אני לא רוצה להכניס פוליטיקה, הערבים באמת לא מעניינים לי את
הזין, אני מתכוון לדברים הרבה יותר פשוטים, דברים של היום יום,
של הרחוב...
איך יכול להיות שמעולם לא בגד בי חילוני? איך ייתכן שרק אנשים
שמתיימרים להיות מוסריים עושים את זה לחברים שלהם?
למה אתם מדברים עלי כל הזמן? מה אכפת לכם מה קורה אצלי או אצל
כל בן אדם אחר שלא חושב בדיוק כמוכם?
תפסיקו לנסות "לשדך" אותי! לא רוצה להתחתן עם דתייה כלבה
ולחיות בהתנחלות בתחת של השכנים שלי!
רוצה דירה קטנה ומסריחה בתל אביב איפה שלאף אחד לא מעניין מה
קורה איתך!!!

עכשיו לכולם,
אני מתפוצץ מכעס, זה בוער בי בעוצמות שלא ידעתי שהן קיימות,
ויש כמה אנשים שאם רק היו לידי עכשיו, הייתי נכנס לכלא לכמה
שנים...
איך הייתי עיוור כל כך??? כל כך הרבה שנים לא ראיתי כלום?
הפסדתי כל כך הרבה חיים ואני לא מדבר על מועדונים או מסיבות,
אלא פשוט על החופש להחליט...
להחליט מה ללבוש, עם מי ללכת, מה לשמוע, איך להיראות, לצחוק,
לבכות, להתרגז, להתמסר, להתנתק...
אני רוצה לבקש סליחה מאלוהים על המילים שלי ועל מה שאני הולך
לעשות, אני יודע שאתה יכול להסתכל לי לתוך הלב אז אני מתחנן
שתמצא מקום לסלוח לי, כי אם אלה החיים שהכתבת, אני לא מסוגל
לחיות אותם יותר, צר לי אלוהיי, משפחתי, חברים (לשעבר)...
אני כבר לא עיוור.