פניה מביטות לשמש החמה,
שערה הגולש, מפוחם בדממה,
חיוכה מסנוור למראות של חלל,
מקשיבה אל השקט, הרוח, הטל.

אפה הזעיר, נושף מתיקה,
עיניה- זכוכית- ירוקות מדמעה
חולצתה הלבנה קורצת לאל
על חופן שפתיה אביט ממעל.

לחייה כשם חוט השני
גבה הערום, מוטל ממולי
שדיה קורצים אל מעל לבדה,
אצבעות כף ידה מטיילות בביטחה.

בטנה חשופה, לראות הטבור,
רגליה שלובות תחת בגד שבור,
עורה כחשוף לראות חיוכי
כשאשוב אל חיקה לפני צאת נשמתי

רז אחד אתוודה לך, אהובתי,
שבמראות כוכבים בשמים, תראי,
שאין כחלום מלבד האמת,
שיחד נשוב לחיים עד אין קץ.