[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה












ושוב עם מרכולתו על הבימה.
פנס בודד מאיר,
לא, לא עליו.
קהל ההמונים, שלא היה,
אותה צביטת הלב,
שבו נותרה.

שולח את ידו, אולי ייגע,
בנפש מסבירת פנים,
באוזן קשובה.
ובתוכו נשרפת הנשמה
ושוב וכמו תמיד,
אין איש שבא.

שואל אז, מה הטעם בכל זאת,
לעמוד מול פני השקט הנורא.
להפוך עצמו, מוקיון של חצרות
ולשקוע עד לפעם הבאה.

וכך פנינים של יופי נצרבות,
טיפות כאב מסוגרות בפנים הנשמה.
ואיש את התיבה כבר לא יפתח
והוא, על הבמה, לבד יצרח.

פזמון:
כי הוא חי כדי למות,
כותב כדי לצרוח,
שר כדי לגעת בדמעות.
לא עובר בו עוד יום,
שנותן את הכוח,
להלום בשתיקת הקירות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני בור
בקורנפלקס.








עידו הראל, צ'ט
במה


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/12/04 20:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רם צ'קרוב

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה