כָּלָה כֹּחוֹ שֶׁל יוֹם.

זוֹרֶמֶת עִיר לָעֲיֵפָה כְּשֶׁטֶף כּוֹכָבִים,
נְהַר אוֹרוֹת רַבִּים, מְכוֹנִיּוֹת כּוֹפְלוֹת עַצְמָן
בִּשְׁלָל מַרְאוֹת וּשְׁלוּלִיוֹת, שִׁלְטֵי חוּצוֹת
חוֹרְצִים לָשׁוֹן פּוֹתָה וּמַחְצִיפָה,
הִבְהוּב נֵאוֹן וּטְרִיקוֹלוֹר שֶׁל רַמְזוֹרִים.

מַגֵּב חוֹרֵק שִׁמְשָׁה
קוֹצֵב שְׁתִיקוֹת מְהֻסָּסוֹת
פְּרוּסוֹת דַּקּוֹת מהֻדָּקוֹת
שֶׁל שֶׁקֶט נוֹהֲגוֹת אוֹתִי
בַּדֶּרֶךְ מִן הָהָר
אוֹחֶזֶת כַּף יָדִי בַּהֶגֶה
עוֹד זוֹכֶרֶת כַּף יָדֵךְ
קְמוּצָה אֵינָהּ
נוֹהֶגֶת רֹךְ בִּירֵכִי
מַעֲדָנוֹת גּוֹלֶשֶׁת
בְּמִּשְׁעוֹל גֵּוִּי נוֹסֶכֶת
בְּעָרְפִּי צְמַרְמֹרֶת
מְאוֹתֶתֶת מְתִיקוּת לֵאָה.

לְאַט לְאַט הוֹלֵךְ הַכְּרָךְ וּמִתְמַעֵט,
כּוֹכָב נִגְלֶה וְעוֹד אֶחָד וְעוֹד -
כִּי בָּא הַלַּיְלָה לַחֲבֹק אֶת שְׁאֵרִית הַיּוֹם
וְלַעֲטֹף לַמְּכוֹנִית הַמְּשַׁיֶּטֶת אַט.

וְעוֹד מְעַט
זֶה רַק אֲנִי וְאַתְּ,
לֹא עוֹד אוֹרוֹ
שֶׁל יוֹם חוֹצֵץ,
וְלֹא הָעִיר הִיא זוֹ
אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ. 


פברואר 2005

סדנה לכתיבה יוצרת אונ' חיפה