מוקדש לליטל בר שבזכותה תסריט זה זכה להגיע לסיומו, נרקיס
מופלא שזכיתי להכיר, תודה לך על השיחות הנפלאות, בזכותן יכולתי
לסיים את התסריט.

כמו כן תודה לאורי מלונביצר שלא התייאש וידע שיום אחד אסיים את
הכתיבה של התסריט, מי ייתן וימצא חן בעיניו ויזכה להפיק אותו.

תודה מאוד חמה לשלום סעדון שעזר לי להבין את הדמויות של התסריט
וגילה לי שלא תמיד צריך להקשיב לאחרים אלא לזרום עם האמת
הפנימית שלך, תודה לך חבר.


תסריט זה היה יכול להיכתב יותר מוקדם ובהשראת זו שדחפה אותי
לכתוב את התסריט, בר גרינשטיין, מי ייתן והאלים ישפטו משפט צדק
בינינו או צדק אלוהי של "עין תחת עין"
ציטוט השירים לקוח מאת יונה ולך שהייתה עמי כל שניה בכתיבה.
"כל אדם הורג את אשר יאהב" לקוח מאת הבלדה לכלא רדיניג מאת
אוסקר ווילד.












סצנה מס.1
יום/פנים/חדר שינה/יונתן שוכב על המיטה מביט בתקרה.

VOICE OVERיונתן: לפתוח את העיניים ולגלות שמישהו הקיא על
התקרה. לעצום את העיניים(יונתן עוצם את העיניים) להיזכר בעצם
שזה אתה שהקאת אתמול ת'נשמה.

סצנה מס.2
לילה/פנים/חדר שירותים/יונתן כורע מול האסלה ומקיא, אחרי שהוא
גומר להקיא הוא נשען על הקיר.

יונתן: ידעתי שהמלפפונים היו חמוצים מידי.
זהו, פעם אחרונה שאני שותה
(מקיא שוב)

סצנה מס.3
יום/פנים/יונתן שוכב על המיטה בעיניים עצומות

VOICE OVERיונתן: כן, בטח, מה שאני אגיד.זו ממש הולכת להיות
הפעם האחרונה שאני שותה.
(פותח עיניים)צריך להיות כאן באיזשהו מקום בקבוק.איך בכלל
הגעתי למצב שאני שותה?

סצנה מס.4
לילה/ פנים/סלון מרוהט בסגנון שנות ה50
2 דמויות, גבר ואישה שמצולמים מהרגליים למותניים חולפים בסלון
הלוך ושוב/ ברקע בכי של תינוק.

גבר: את לא יכולה להשתיק אותה?
אישה: איפה היית אתמול בלילה.

גבר: לעזאזל אישה, אל תשני נושא.
אישה: שוב הלכת לזונה שלך.
גבר: איך את מעיזה? איך את מעיזה? את יודעת שאני נשוי רק לך.
אישה: בכתובה כן אבל במכנסיים אני לא בטוחה
(הבכי של התינוק מתגבר)
גבר: תעשי משהו, את לא יכולה להשתיק ת'תינוקת שלך?
אישה: שיכור. אתה לא מזהה את הבכי של הבן שלך.
גבר: מה?
יש לי בן?
את שומעת את זה. מגיע לי מזל טוב, זה בן... הלולויההההההה יש
לי יורש.
מה יש לאכול?
אישה: עם מי התחתנתי. הלוואי ונולדתי אלמנה
גבר: אל תדאגי, זה עדיין אפשרי.
יש לי בן, אני הולך לראות אותו.

סצנה מס.5
לילה/פנים/תינוק שוכב בלול/מעל הלול הגבר מצולם מהמותניים עד
הצוואר

גבר:די... די... לא לבכות. תראה מי פה?
(צילום על התינוק מסתכל על הגבר)
טוב לא ציפיתי שתזהה אותי כל כך מהר.
(צילום על הלול, ליד התינוק יש בקבוק הנקה, יד הגבר נשלחת
ולוקחת את הבקבוק)
דייסה?
זה מה שאתה שותה? בחיים לא תגדל להיות גבר עם דייסה, בוא ניתן
לך משהו טוב.
(הגבר פותח את הבקבוק הנקה ומתוך החליפה שהוא לובש הוא מוציא
מימיית אלכוהול, פותח אותה ומעביר לתוך הבקבוק הנקה, נותן את
הבקבוק לתינוק, התינוק יונק מהבקבוק)
הנה, תשתה, תלמד משהו.

סצנה מס. 6
יום/פנים/חדר שינה/יונתן שוכב במיטה בעיניים פתוחות

VOICE OVER יונתן: בהחלט למדתי.
איש טוב היה אבא, חבל שהוא לא ידע את האמת. יש לו בעצם בת, אני
רק הייתי הפיתיון של אמא, חשבה שתוכל למסד אותו ולסחוט ממנו
כסף.
מצד שני זו לא הסיבה שאני שוכב עכשיו במיטה בלי כוח לקום וללכת
להשתין.
(יונתן מתרומם מהמיטה ומיד נופל על הרצפה)
מעניין אם אצליח להגיע לעציץ שבמרפסת?


סצנה מס.7
יום/פנים/מרפסת דירה מרוהטת בשולחן ועציץ על הרצפה.
חתול מתקרב לעציץ, מריח אותו ומילל בפחד והולך משם בזיג-זג

סצנה מס.8
יום/פנים/חדר שינה/יונתן שוכב על הבטן על הרצפה

VOICE OVER יונתן: מה עכשיו רוצה ממני החתול המזורגג הזה?
אני והנשמה הטהורה שלי. לילה אחד של זיון והיא משאירה את הדבר
הזה על הראש(החתול מגיע ומרחרח את יונתן)
יונתן: נהדר...
אני אבא לחתול כשהאימא מתנדבת באו"ם.

סצנה מס.9
חוץ/ג'ונגל טרופי/בחורה קשורה לעץ/מסביבה שבט של ילידים
קניבאליים.

בחורה: באתי להראות לכם את האור, את האהבה
יליד א'(בג'יבריש): מה היא אומרת?
יליד ב'(בג'יבריש) : לא יודע אבל זה הזמן לבראנצ'.
יליד א'(ג'יבריש): הסיר מוכן?
יליד ב'(ג'יבריש): כן, אבל חסר מלח.
יליד א'(ג'יבריש): לא אמרו לך שמלח מזיק לגוף ומעודד לחץ דם?
יליד ב'(ג'יבריש): מאיפה אתה יודע את זה?
יליד א'(ג'יבריש) היי, אני רואה CNN אני לא פרימיטיבי
יליד ב'(ג'יבריש): עכשיו הכול מובן, אתה אולי יודע מה עשתה
מניית טבע?
יליד א'(ג'יבריש): נפלה ב2 נקודות.
יליד ב'(ג'יבריש): לא טוב.
בכל מקרה בוא ניקח את הבחורה ונלך לאכול, אל תשכח לשטוף
ידיים.

סצנה מס.10
יום/פנים/חדר שינה/יונתן שוכב על הרצפה


VOICE OVER יונתן: אני כמעט בטוח שזה היה אוסטריה. היה בזה
א'.
אולי אוסטרליה, אני בהאנג אובר בשביל לזכור. אני לא בטוח מה
היה רשום על הכרטיס שלה אז הזמנתי לה משהו חדש, נראה לי
אמזונס.
(יונתן מתרומם ועומד על הרגליים)
עכשיו אני נזכר(נותן לעצמו טפיחה על הראש)
יונתן: אאוצ'
(נופל על הרצפה)
VOICE OVER יונתן: דווקא הייתה חופשה נחמדה באוסטריה.

סצנה מס. 11
יום/פנים/מטוס נוסעים.
יונתן יושב במטוס ליד אישה ג'ינג'ית כבת 25

אישה: אז אתה פסיכולוג?
יונתן: כן.
אישה: וואו, אף פעם לא ישבתי במטוס עם פסיכולוג כלומר שכבתי
פעם עם פסיכולוג אבל זה היה קשור בטיפול... תגיד לי שוב... למה
אתה נוסע לאוסטריה.
יונתן: ביקור שורשים לפני בתי הבירה של מינכן
אישה: אני מבינה. בטח קיבלת את הכרטיסים בחינם מהמשפחה.
יונתן: אפשר להגיד.


סצנה מס. 12
יום/חוץ/ג'ונגל טרופי/בחורה בתוך סיר ענק ממולא במים, מתחת
לסיר דולקת אש

בחורה(צועקת): יונתןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

סצנה מס. 12
יום/פנים/חדר שינה/יונתן שוכב על הגב/ החתול קופץ לו על החזה.

יונתן: תרד ממני יא חתיכת חיה פרוותית בלי תועלת. נשבע לך שאני
מוכר אותך לתיאלנדי.
(יונתן מביט בחתול, מרים אותו בידיו לגובה)
VOICE OVER יונתן: למה אני כועס עליו?
משום מה אני מבין אותו, הוא בטח קשור לאיזה סדר שפוי שבחיים
שלי, הכול תלוי בפסיכולוגיה.
עכשיו צריך להירגע ולחשוב...
מה קרה לי אתמול?

סצנה מס. 13
יום/חוץ/מדשאה עם כסאות פלסטיק/  בשורות הראשונות יושבים
סטודנטים עם לבוש מסורתי של מסיימי תואר/ מולם במה שמעליה
ברזנט עם הכתובת "טקס קבלת דיפלומה בפסיכולוגיה אוניברסיטת
ת"א.
על הבמה יושבים המרצים/מרצה מבוגר עומד מול דוכן הנואמים

מרצה: וכעת יעלו הבוגרים של הפקולטה לפסיכולוגיה וראשית כל
מצטיין דיקן של השנה, יונתן פיין(מחיאות כפיים)
(צילום על יונתן מנסה לכבות בין ידיו ג'וינט. יונתן קם וצועד
לעבר הבמה, עולה עליה, המרצה לוחץ את היד ליונתן)
יונתן פיין, בעל ממוצע של 99.5, תלמיד מצוין.
(מחיאות כפיים)
(המרצה נותן את התעודה ליונתן, יונתן לוקח את התעודה, מוציא
מצת זיפו ושורף את התעודה)

יונתן: לצאת מהודו עכשיו, הקץ לכיבוש הקולוניאלי ותחילת החרות
הפרודיאנית.

סצנה מס. 14
יום/פנים/חדר שינה/ יונתן שוכב על הרצפה מחזיק בידיו את
החתול.

VOICE OVER יונתן: אני לא בטוח שזה מה שקרה אתמול.
(יונתן מסתכל על החתול בעיניים)
יונתן: אתה אולי זוכר?

סצנה מס. 15

לילה/חוץ/החתול יוצא מדלת הכניסה של הבית של יונתן, צועד לעבר
הכביש/ מצידו השני של הכביש חתולה לבנה עומדת מסתכלת על החתול
ועוברת את הכביש...
מכונית מתקרבת במהירות ופוגעת תוך כדי ניסיון עצירה בחתולה
הלבנה.
גבר יוצא מהמכונית ומביט בחתולה המרוחה על הכביש.

גבר:קיבינימאט.
קיבינימאט. עכשיו לנקות את הרכב. איזו חיה טפשית.
אתה אף פעם לא רואה כלב נדרס או ג'ירף.
רק חתולים.
(הגבר נכנס למכונית, מתניע ונוסע)
(החתול מתקרב אל החתולה המרוחה על הכביש, נעמד מולה ומילל)

סצנה מס. 16

יום/פנים/חדר שינה/ יונתן שוכב על הגב מחזיק בידיו את החתול

יונתן:את מי אני שואל?
חתול. סתם חיה טפשית
(החתול שורט אותו, יונתן זורק אותו מהידיים)
בעדינות. לא צריך לקחת את הכול באופן אישי.
טוב יונתן צריך לקום.
(יונתן מתרומם ועומד על הרגליים)
עכשיו מעניין איפה יוצאת היום פה המקלחת
(יונתן יוצא מהחדר שינה נכנס לחדר מקלחת, פותח את המים שבמקלחת
ובוהה במים הזורמים)

סצנה מס 17.
יום/פנים/חדר מקלחת/יונתן בוהה במים שיוצאים מהטוש המים נהפכים
צבעוניים בצבעי הקשת


סצנה מס 18.
(קטע אנימציה)
יום/חוץ/ספינה שטה על הים/ברקע השיר של הביטלס " לוסי בשמי
היהלומים"
יונתן עומד על הסיפון, מביט ביד שלו המחזיקה כרטיס נסיעה, על
הכרטיס כתוב טיטניק.יונתן מביט מסביב ורואה מכונית גלידה נוסעת
לעברו/ היפי עם שיער ארוך יוצא מהמכונית

היפי: SMOKE JOINT
יונתן: I DONT MIND IF I DO
(קוף קטן מתקרב מולם)
קוף: HOW MANY ROADS MUST A MAN WALK DOWN
יונתן: בכנות אף פעם לא ספרתי
(דג קופץ מהים ועף בצורה קשתית)
דג: THE ANSWER MY FRIEND IS BLOWING IN THE WIND
(גל עצום מטביע את הספינה)

סצנה מס 19.
יום/פנים/חדר מקלחת/יונתן סוגר את המים
VOICE OVERיונתן: זהו סיימת עם הרטלין.
לא עוד רטלין בשבילך. רק להמליץ למטופלים.
(יונתן מסתכל על השעון שבכף ידו)
יונתן: אלוהים, אני מאחר.

סצנה מס. 20.
יום/פנים/משרד/באמצע המשרד ספת טיפולים./לצידה כורסא
אישה בלונדינית שוכבת על הספה, יונתן יושב עם מחברת טיפולים על
הכורסא ומאזין לאישה.

בלונדינית : מאז שצבעתי את השיער לבלונד יש לי תחושה מוזרה.
אנשים מתייחסים אלי בצורה שונה. רק אתמול המכונית שלי ושל
גיגי.
יונתן: גיגי?
בלונדינית: כן גיגי.
בעלי. להבדיל ממוקי.
יונתן: מוקי?
בלונדינית: כן. אהבת חיי.
יונתן: מאהב?
בלונדינית: מי?
יונתן: מוקי.
בלונדינית: מוקי זה הכלב, היצור שאני הכי אוהבת.
יונתן:אהה. הבנתי. ובטח מיצי זו...
בלונדינית: אתה יודע על מיצי?
יונתן: מיצי?
בלונדינית: המאהבת שלי.
יונתן: חתולה בוודאי.
בלונדינית: ד"ר פיין ,איך אתה מעז להעליב את האהובה שלי. מיצי
זה קיצור של מצדה הרי זה אתה אמרת לי בשבוע שעבר שאני צריכה
לזרום עם הרגשות המיניים שלי.
יונתן: כן. וודאי.
אהה ,וודאי, התחלת לספר משהו על הצבע שיער שלך?
בלונדינית: כן. אז ממתי שצבעתי לבלונד המכונית נתקעה במוסך
והייתי חייבת לנסוע באוטובוסים כמו שאנשים רגילים עושים.
יונתן(ממלמל לעצמו): חבל שלא נדרסת באופן מיוחד כמו שמתים
נוהגים להידרס
בלונדינית: אמרת משהו ד"ר פיין.
יונתן: לא... לא... תמשיכי.
(יונתן מצייר במחברת שלו עמוד תליה)
בלונדינית: איך שאני מתקרבת לתחנה, אני רואה שאנשים קמים
לכבודי ונותנים לי מקום לשבת, הרי זה כל כך נדיר היום לראות
אנשים מנומסים שנותנים כבוד לשמלת מיני מדהימה שקניתי בזארה.
אז אני יושבת שם והאוטובוס מגיע, כולם ממש ממתינים שאני אעלה
ראשונה לאוטובוס ואז אני חוטפת את ההפתעה של חיי.
אף נפש חיה באוטובוס אינה קמה לכבודי וגברים נצמדים אלי מקדימה
ואחורנית, ד"ר פיין, אתה חושב שלצבע שיער יש קשר לכך?
(יונתן בוהה במחברת)
ד"ר פיין?
יונתן:ובכן, ייתכן, ייתכן.
אני חושב שזה יותר קשור לעניין של ההשלמה בין המוח לפלסטיק
שבגופך, התכוונתי לפלסטיק שבכרטיס אשראי שלך.
בלונדינית: מה?
יונתן: את זוכרת משהו מגיל 2?
בלונדינית: אתה חושב שזה קשור?
יונתן:בוודאי שזה קשור. (מסתכל על השעון בכף יד)
לא יאומן מה השעה. יש לנו עוד 10 דקות, אולי תיזכרי משהו מגיל
9
בלונדינית: אני זוכרת איך סבא שלי נתן לי סוכריה.
יונתן (ממלמל לעצמו כשברקע הבלונדינית מספרת את סיפור חייה):
אלוהים. לא עוד פעם סיפור אונס. היה כבר עדיף גיל 18 והנשיקה
הלסבית הראשונה בצבא.
בלונדינית: ד"ר פיין, אתה בסדר?
יונתן: נהדר, מעולה, פשוט הירהרתי במקרה שלך קצת יותר לעומק.
בלונדינית: ד"ר אתה חושב שניתן לעשות משהו?
יונתן: כן. בוודאי.
-שתיקה-
בלונדינית: מה אפשר לעשות?
יונתן:אממ, לעשות.
ובכן... אופס!
הזמן עבר, נתראה שבוע הבא.
בלונדינית: אבל...
יונתן: בדיוק. נמשיך משם מאבל (הבלונדינית קמה מהספה) יום טוב
ואל תשכחי לשים את הכרטיס האשראי אצל המזכירה בחוץ.
(הבלונדינית עוזבת את החדר)

סצנה מס.21
לילה/פנים/משרד טיפולים/יונתן יושב על הכורסא/הדלת נפתחת.
בפתח הדלת עומדת אישה, המזכירה של יונתן.

מזכירה: אני מסיימת. הולכת הביתה.
יונתן: זה בסדר. אני נשאר פה עוד קצת.
מזכירה: אל תשכח לכבות אורות.
יונתן: כן אמא.
מזכירה: לילה טוב אדיפוס.
(המזכירה סוגרת את הדלת)
יונתן: לילה טוב כתבנית עלובה.
מזכירה(מעבר לדלת): שמעתי את זה.
יונתן: לילה טוב.
(יונתן מוציא מהכיס שלו חפיסת סיגריות, קם מהכורסא ונשכב על
ספת הטיפולים, מדליק לעצמו סיגריה)
עכשיו יונתן, ספר לנו מה אתה זוכר, מה הזיכרון הראשון שיש לך
מבית אבא ואל תענה אמא.
(יונתן צוחק לעצמו)
טוב, אז הכול התחיל.

סצנה מס' 22.

לילה/פנים/חדר יולדות בבית חולים/אישה הרה שוכבת במיטה, מסביבה
הצוות הרפואי, רופא ושני אחיות

אחות: לדחוף.
אישה: אייי...
אחות: לדחוף גברת פיין, רק לדחוף.
גב' פיין: תדחפי את לתחת שלך
אחות: באמת גברת פיין, אנחנו עוד מעט מסיימים.
גב' פיין: איפה הוא?
רופא: עוד מעט יוצא הראש.
גב' פיין: תגידו לו שיהיה פה תיכף ומיד
רופא: אי אפשר כל כך מהר גברת פיין.
גב' פיין: תגידו לו שאני קוראת לו.
רופא: מאיפה את יודעת שזה בן?
גב' פיין: זה בן הווו בהחלט זה חתיכת בן זונה נראה אותו אומץ
מכניס את הראש שלו לפה.
רופא: אז את צריכה לדחוף
גב' פיין: אני צריכה לדחוף? אני?
אם הוא לא היה דוחף את המה שמו שלו למה שמי שלי לא היית מבקש
ממני לדחוף.
אחות: ד"ר אני חושבת שהיא מתכוונת לבעלה.
רופא: תודה לך אחות, אני חושב שהבנתי את זה. שמישהו יקרא
לאומלל, סליחה, לבעל.
(מהדלת נכנסים 2 אחים גברתנים אוחזים בגבר שמנסה להתנגד)
גבר: אתם לא יודעים מה שאתם עושים, היא תהרוג אותי.
(גב' פיין עוצמת עינים, האחים מצמידים את הגבר למיטה)
היא כבר מתה?
(גב' פיין שולחת יד וחונקת את הגבר)
גב' פיין: עדין לא אבל תנחש מי כן הולך למות?
(הצוות הרפואי מפריד בין הגבר לחניקה מידי גב' פיין)
רופא: באמת גב' פיין, תתנהגי יפה.
גבר: שמעת אותו? האא... הוא רופא, הוא מבין בזה.
(הגבר נצמד אל הרופא)
תגיד ד"ר, אולי כדאי שניתן לה עוד מורפיום, אתה יודע, לבטחון
האישי שלנו
רופא: באמת מר פיין.
גבר: או.קיי.
תוכל לתת לי?
אחות: הראש יוצא.
גבר: נשבע לכם שלא עישנתי כלום.
גב' פיין: איייי
גבר: את מספרת לי? זה מה שאני מרגיש מהפעם הראשונה שראיתי
אותך.
רופא: זה בן גב' פיין(הרופא מראה את התינוק לגב' פיין, ומגיש
לה אותו)
גבר: היי, יש לי 50 אחוז במניה, תני לי גם להחזיק.
גב' פיין:
שלא תעיז לגעת בו. תתרחק.
גבר: נו באמת...
(הגבר מתקרב ומנסה לקחת את התינוק, במאבק התינוק חוטף מכה
בעין)

סצנה מס.23

לילה/פנים/משרד טיפולים של יונתן/בדלי סיגריות על הרצפה/יונתן
שוכב על הספה.
יונתן קם מהספה ויוצא מהמשרד.

סצנה מס. 24.

לילה/חוץ/רחוב בתל אביב
יונתן צועד ברחוב ונעצר מול דלת כניסה לפאב. יונתן נכנס פנימה,
לאחר כמה שניות הוא מועף החוצה ונופל על המדרכה. קם, נשען על
עץ ופנס סגול בעין ימין.
בחורה בת 19 לבושה באופן פריקי עוברת לידו.
יונתן: אל תתחילי. לא עוד פעם.

(הבחורה נעצרת לידו, מסתכלת עליו)
בחורה: אני רואה ששוב קיבלת פנס בעין, פעם שעברה זה היה
שמאל... לא?
(יונתן מרחרח עם האף שלו)
יונתן:
שוב פעם עשית את זה?
(הבחורה הולכת)
סצנה מס. 25.

יום/פנים/חדר שינה של יונתן/יונתן שוכב על המיטה/פותח עיניים
וממשמש פנס סגול בעין שמאל.
קם מהמיטה והולך לחדר המקלחת, מביט במראה ומזהה את הפנס
מבעד המראה הוא רואה פאב אפלולי

סצנה מס 26
פנים/פאב אפלולי/יונתן יושב צמוד לדלפק ושותה
הברמן מתקרב אליו.

ברמן: אתה שוטר במקרה?
יונתן: יש לי פרצוף של שוטר?
ברמן: לא יודע אבל הפרצוף שלך חדש פה.
יונתן: מוזר. יש לי אותו כבר 35 שנה.
ברמן: למזוג לך עוד משהו?
יונתן: אתה מצטרף אלי לשתיה?
ברמן: מצטער. כלל ותיק. אני אף פעם לא שותה עם לקוחות.
יונתן:נעים מאוד. בוגראט. המפרי בוגראט, עכשיו איפה יוצאים פה
השירותים.
ברמן: לך בעקבות הריח.
יונתן: תודה. הטיפ שלך בסכנה.
(יונתן קם מהדלפק והולך לכיוון שירותי הפאב)

סצנה מס' 27

פנים/דלתות שירותים של הפאב.
יונתן מתנדנד שיכור ונכנס לשירותי בנות.

יונתן(לעצמו): מוזר. אין פה משתנות.
(יונתן פותח את אחת הדלתות של השירותים. אישה בת 30 יושבת על
האסלה)
ובכן שלום לך, לא אכפת לך לפנות את המושב אני מת להשתין.
(האישה מתרוממת ונותנת אגרוף לפנים של יונתן, יונתן נופל על
הרצפה)

סצנה מס 28
פנים/שירותי הפאב/יונתן שוכב על הרצפה מעליו האישה שנתנה לו את
האגרוף.
אישה: דבר טיפשי עשית. לפתוח את דלת השירותים לחולת סרטי קונג
פו של ברוס לי.
יונתן: תמסרי לו שאני מעריץ שלו.
אישה: אל תדאג אני אמסור. עכשיו תן לי לראות מה קרה לעין שלך.
(האישה מתכופפת לעבר יונתן אוחזת בראשו)
הולך לגדול לך פנס יפה.
יונתן: תודה. אולי זה יעזור לי בעבודה, את יודעת משהו בסגנון
של עודף בטחון עצמי.
אישה: אתה מצחיק. במה אתה עובד?
יונתן: אני פסיכולוג.
אישה: מתפרנסים מזה?
יונתן: לא. אבל פוגשים אנשים מעניינים.
אישה: באמת?
יונתן: כן, רק חבל שהם מספרים לי את זה.
אישה: מעניין. מה הסיפור הכי מוזר ששמעת?
יונתן: חוץ מאיזה פסיכי שנכנס שיכור בגלל שהוא בודד בחיים
לשירותי בנות וניהל אנליזה עם מעריצה של ברוס לי, שום דבר
מיוחד.
אישה: אני השתחררתי לא מזמן מבית חולים לפסיכים.
יונתן: באמת? על איזו אשמה?
אישה: זכרונות מהתעללות שעברתי בילדות.
יונתן: תני לי לנחש, זה היה בשירותים.
(האישה נותנת לו סטירה)
איי, תפסיקי עם זה, הבנתי את הקטע.
אישה: עברתי אונס אם זה מה שמעניין אותך.
יונתן: רוצה לקפוץ לקליניקה שלי יש לי אחלה כדורים או שאת
מעדיפה דברים טבעיים כמו ג'וינט.
אישה: אתה מוצא חן בעיני.
יונתן: נפלא.
אפשר להגיד לך משהו?
אישה: כן.
יונתן: את כל כך יפה ונעים לי לשוחח איתך אבל אני עדין מת
להשתין.
אישה(צוחקת):
כן. שכחתי.
(האישה עוזרת ליונתן לקום מהרצפה)
יונתן: תודה.
(יונתן והאישה הולכים לכיוון תא השירותים. יונתן נעצר ומסתובב
לעבר האישה שעומדת לידו)
את מתכוונת להחזיק לי אותו?
אישה: סליחה.
(יונתן סוגר את דלת תא השירותים, האישה עומדת מול המראה
שבשירותים, שמה על שפתיה שפתון)
שכחת לשאול משהו.
יונתן: מה?
אישה: אמרתי ששכחת משהו
יונתן: מה את רוצה הוא בחוץ?
אישה: לא התכוונתי לזין שלך.
יונתן: אז למה התכוונת?
אישה: שכחת לשאול ת'שם.
יונתן: של מי?
אישה: של הזין שלך טיפש.
יונתן: כשהוא קטן יוני וכשהוא גדול אז יונתן.
אישה: מצחיק מאוד
(רעש של מים שיורדים מהניאגרה, יונתן פותח את הדלת)
יונתן: באמת מה השם שלך?
אישה: לולה
יונתן: ובכן לולה, נעים מאוד, יונתן.
(יונתן מושיט את ידו ללחיצה, לולה מביטה בגועל)
לולה: תשטוף קודם כל ידיים

סצנה מס.29

יום/פנים/חדר מקלחת/יונתן עומד מול המראה/שוטף ידיים בכיור.
הולך לכיוון המטבח שבביתו/שופך מים מהברז לתוך קומקום
נירוסטה/לוקח את הקומקום ושם אותו על הגז/ מוציא מארון המטבח
נס קפה וסוכר ובאותה הזדמנות פותח את הרדיו

רדיו(קולו של יונתן): בוקר טוב לכל המתעוררים למיניהם השעה כעת
שמונה ושישים דקות לפי שעון גריניץ' וויליג' כאן איתכם באולפן
החוסר שפיות שמשום מה מכנים אותו המציאות, השדרן שלכם יונתן
הקטן שלא הולך היום לגן בשל בעיות מזומן.
שנון.
אתם לא חושבים ככה?
(יונתן מתיישב על הרצפה ונשען על קיר המטבח)
אבל אל דאגה דברים הולכים להשתנות באופן כזה שלא תספיקו לספור
עד שלוש וכבר תתפסו אחלה ראש.
(יונתן מוציא מכיס מכנסיו ג'וינט ומדליק)
יש איזה ריח מתוק באוויר, אתם מריחים את זה?
הוא קורא לכם לקום לעזוב את העצב ולהתחיל לחיות
YA MAN
השעה היא כעת 9 ודקה האם הגעת כבר לאיזושהי החלטה?
מתלבט?
(יונתן קם מהרצפה, הולך לכיוון הטלפון שבמטבח ומחייג מספר, הוא
מגיע למשיבון סלולרי)
משיבון סלולרי: שלום הגעתם למשיבון של לולה אז או שאני לא
זמינה או שאני כנראה מתה.
רדיו: האם יש לנו מאזין באוויר?
מאזינה(קולה של לולה) הלו, שומעים אותי?
רדיו: זה תלוי.
מאזינה: במה?
רדיו: היית רוצה להישמע?
מאזינה: רוצה.
רדיו: אז כולנו אוזן
מאזינה:
יונתן, זו לולה.
(יונתן מנתק את הטלפון ורץ המהירות לחדר מקלחת, סוגר את הדלת
מאחוריו)

סצנה מס 30

יום/חוץ/פארק ציבורי/יונתן ולולה יושבים על שמיכת פיקה ועורכים
פיקניק.
על השמיכה יש בקבוק יין, גבינות וצנצנת מלפפונים חמוצים

לולה: אתה באמת קראת את כל היצירות של קפקא?
יונתן: כמו שאומרים אצלנו מא ועד ק'
לולה: מי אומר?
יונתן: מה?
לולה: מא' ועד ק'
יונתן:
מה איתם?
לולה:מי אומר אותם?
יונתן: מי שרוצה. לא הבנתי. מה הבעיה?
לולה: עזוב. שכח מזה.
אז מה אתה אומר על הטירה?
יונתן: מקום מהמם.
לולה: האם גם אתה חשת את הדחיה שקפקא חש כשהוא מנסה להגיע אל
הטירה?
יונתן: דחייה?
לולה: כן. דחייה.
יונתן:
לא, אני לא חושב כך אבל מצד שני אולי הוא אכל משהו מקולקל
כשהוא כתב את הספר.
לולה: אתה יודע משהו?
יונתן: לא. מה?
לולה: אתה מוזר
(לולה מתקרבת ליונתן ומנשקת אותו)
יונתן: כיף להיות מוזר. בואי תישעני עלי שיהיה לך יותר נוח
(לולה שמה את ראשה על ברכי יונתן)
רוצה לשמוע סיפור מוזר?
לולה: ספר
יונתן: מוזר זה מה שקרה לי כשהייתי באוניברסיטה

סצנה מס 31.

יום/פנים/חדר הרצאות באוניברסיטת ת"א/החדר מלא/אישה כבת 60
מרצה לפני הכיתה.

מרצה: ניתן לומר שהקומוניזם אשר נבע מתורתו של מארקס בסוף המאה
ה19 הביאה לפריחתו של דמות המנהיג המאחד - הדוצ'ה באיטליה,
מוסליני.
המדהים הוא כשפרץ המשבר הכלכלי בארה"ב בשנת 1929 ומשם לשאר
העולם הרי בברית המועצות של סטאלין לא הורגש המשבר.
(צילום על יונתן בכיתה מרים את היד לשאלה)
כן יונתן.
יונתן: יש לי שתי שאלות.
שאלה ראשונה: איך עם יכול להיות כל כך חסר בטעם אסתטי ולבחור
מנהיג קירח כמו מוסליני ושאלה שניה שלי היא שברור שהמשבר
הכלכלי לא השפיע על ברית המועצות, כאילו איך חרא יכול להשפיע
על אנשים שנמצאים כבר בחרא של עצמם
(צחוק בכיתה, המרצה רועדת מעצבים, תופסת את חזה ומתמוטטת)

סצנה מס 32
יום/חוץ/פארק ציבורי/יונתן ולולה יושבים על שמיכת פיקה ועורכים
פיקניק.
ראשה של לולה על ברכי יונתן.

לולה: אתה זוכר את השם של המרצה?
יונתן:איך אפשר לשכוח כזה שם.
נראה לי שקראו לה אנה וישינסקי.
ואת יודעת מה הכי מצחיק בסיפור?
(לולה מרימה את ראשה במהירות מברכי יונתן)
קרה משהו?
לולה: כלום, ממש כלום, מה יותר מצחיק?
יונתן: לבעלה קראו, יאן וישנסקי, השם מצלצל?
(מרימה את קערת המלפפונים החמוצים וזורקת על ראשו של יונתן)
רוצח!!! ( בצעקה) רוצח!!!
(לולה קמה ובורחת)

סצנה מס' 32
פנים/חדר מדרגות/יונתן עומד מול דלת כניסה ודופק עליה.
יונתן:
לולה, תפתחי.
נו, לולה, אני יודע שאת בבית, עמדתי פה בחוץ ושמעתי רעשים
לולה, תפתחי.
לולה(מאחורי הדלת) : תלך מפה, אין לי מה לדבר איתך
יונתן: לא ידעתי שאמא שלך הייתה המרצה, זה קרה לפני 10 שנים,
מאיפה עלי לדעת שהיה לה רשרוש בלב?
נו, לולה, תפתחי, אני עושה לעצמי פה בושות בחדר המדרגות.
לולה: כדאי שתלך, אני לא מתכוונת לפתוח
(יונתן מתיישב על מדרגה, מוציא סיגריה ומדליק)
יונתן: את יודעת, לקחתי חופש מהעבודה, אני יכול לשבת פה כל
היום ואם צריך כל הלילה.
לולה: לקחת חופש מהעבודה בשבילי?
יונתן: כן
לולה: באמת?
יונתן : כן
לולה: חבל, כי זה ממש לא מזיז לי, אני בכל מקרה צריכה לקחת
ת'כדורים שלי עוד מעט, הייתי מציעה לך גם אבל אתה טוב בלהרוג
במילים.
יונתן: מאוד מצחיק לולה, חבל שאת לא יודעת ולא קולטת.
(לולה, פותחת מעט את הדלת)
לולה: קולטת מה?
יונתן: את זוכרת את הלילה שנפגשנו בפאב?
לולה: כן
יונתן: זוכרת מה קרה לאחר מכן?

סצנה מס 32
פנים/שירותי הפאב/יונתן עומד מול לולה
יונתן: באמת, מה השם שלך?
אישה: לולה
יונתן: ובכן לולה, נעים מאוד, יונתן.
(יונתן מושיט את ידו ללחיצה, לולה מביטה בגועל)
לולה: תשטוף קודם כל ידיים
יונתן: את יודעת שבהודו אין ניר טואלט?
לולה: היית בהודו?
יונתן: לא, אבל חברים שלי סיפרו לי.
לולה: נורא נחמד, טוב, היה נעים להכיר אותך יונתן, אני צריכה
ללכת
יונתן: תתני לי את הכבוד לפחות ללוות אותך מחוץ לשירותים?
לולה: אתה חמוד (מתקרבת ונותנת לו נשיקה על הלחי)
יונתן: וואו, זה בטח יום המזל שלי
(לולה הולכת לכיוון דלת היציאה מהשירותים)
רגע, איך אני אמצא אותך?

לולה(מסתובבת לעברו): אני מתאשפזת מחר באיתנים, אז אתה מוזמן
לקפוץ לשם, אני עדין במאניה שלי ולא בדיפרסיה, אז יהיה צחוקים,
תבוא.
(לולה יוצאת מהשירותים, יונתן יוצא אחריה)

סצנה מס' 33
פנים/פאב אפלולי/יונתן נכנס לפאב מהשירותים וצועד לדלפק, הברמן
מתקרב אליו מעבר לדלפק.
ברמן: חתיכת פנס יש לך.
יונתן: אתה צריך לדעת איזה אקדח יש לי במכנסיים.
ברמן: אתה מיזונטרופ?
יונתן: לא, אני מיזונשכל.
ברמן: מה זה מיזונשכל?
יונתן: שונא זייני שכל כמוך.
ברמן: אני חושב שיש לי את המשקה הכי מתאים בשבילך, משהו שיאזן
אותך.

סצנה מס 34

לילה/חוץ/רחוב בתל אביב/כניסה לפאב
יונתן מועף החוצה מהפאב ונופל על המדרכה. קם, נשען על עץ ופנס
סגול בעין ימין.
בחורה בת 19 לבושה באופן פריקי עוברת לידו.
בחורה: הקארמה שלך בסכנה
יונתן: מה?
בחורה: הקארמה שלך בסכנה
יונתן: את מספרת לי? הכנסתי אותה למוסך ועד עכשיו לא החזירו לי
אותה, אמרו שהיא נדפקה מכל הצדדים.
בחורה: אתה צריך להשתחרר ולראות את האור
יונתן: לא שילמתי חשבון חשמל, אז אוותר.
בחורה: לפי הבדיחות שלך הצ'אקרות שלך סתומות.
יונתן: מכירה אינסטלטור טוב?
בחורה: אתה סגור, תשתחרר, אם תרצה תוכל לגעת בכוכבים שבשמיים
יונתן: אל תתחילי. לא עוד פעם.
(יונתן מתחיל לראות זיקוקים שמאירים את השמיים, ברקע נשמעת
מוזיקה של ג'ימי הנדריקס - פוקסי ליידי)

סצנה מס 35
חוץ/לילה/ברקע השיר של הנדריקס - פוקסי ליידי.
יונתן מתרומם מהאדמה לכיוון השמיים הזרועים בכוכבים, מסביבו
זיקוקים מתפוצצים בשלל צבעים, מסביבו עפים דרקונים כחולים
שנושפים אש בצבע ארמן בהיר. הוא נעצר בריחוף שלו בשמיים מול
מחסום דרכים שיורד מולו, ליד המחסום ניצב רמזור בצבע אדום,
רכבת חולפת מבעד המחסום, הרכבת חולפת, הרמזור נהפך לירוק,
המחסום מורם, מאחורי יונתן מתקרבת ספת מטופלים המשכיבה את
יונתן עליה, פרחים זהובים יורדים על יונתן השוכב בספה ועוטפים
אותו, הפרחים נושרים מיונתן ובמקום יונתן מופיעה על הספה
לולה.

סצנה מס' 36
לילה/חוץ/רחוב תל אביבי/ יונתן שוכב על הרצפה/לולה מעליו.
לולה: אני חושבת שלקחת את הגעגועים אלי יותר מידי

יונתן: אררמממ.
לולה: אמרת משהו?
יונתן: פעמיים בלילה להיפגש ככה, זה כבר הישג ושיא. למה חזרת?
לולה:אמרתי לך שאתה חמוד ואני במאניה.
יונתן: אז אני אמור להיות האיזון שלך, הדיפרסיה?
לולה: אין וואקום בטבע ואין מקריות
יונתן: אני חושב שחופרים לי עכשיו בראש תעלה, אז אני לא אכנס
לדיונים פילוסופים.
לולה: אז אתה מתכוון לישון פה הלילה או שבא לך לנסוע לאיזשהו
מקום?
(יונתן מתרומם)
יונתן: למקום שיש שם קצת אמת ושקט.
לולה: אני מכירה מקום כזה.
(לולה מכניסה 2 אצבעות לפיה ושורקת למונית, מונית מתקרבת
אליהם, לולה פותחת את דלת המונית. במונית נוהג אדם בשנות ה50
לחיי וקרח.)
נהג מונית: לאן?
לולה: לאן יונתן?
יונתן: אני חושב שאני רואה דרקונים כחולים מעופפים
נהג מונית: החבר שלך בסדר, עישן משהו?
לולה: אתה שומע יונתן, אנחנו חברים. לא הוא רק רואה דרקונים
כחולים מעופפים, די נורמאלי, לא?
נהג מונית: גם לי זה קורה אחרי משמרת ארוכה, אז לאן אתם
צריכים?
לולה: שניה.
נהג מונית: נשמה אין לי את כל הלילה, רוצה מונה?
לולה: לא, זה בסדר, רק שניה.
יונתן, לאן בא לך לנסוע? אצלי או אצלך?
יונתן: יש לך קפה?
לולה: כן
יונתן: יש לך סוכר?
לולה: כן
יונתן: יש לך חלב:
לולה: תתפלא, אבל כן.
יונתן: יש לך חתול בבית?
לולה: לא.
נהג מונית: יש לי מזגן, להפעיל?
לולה: כנס למונית יונתן, אני כבר אקח מפה פיקוד.

יונתן: מת על סאדו
(יונתן ולולה נכנסים למונית)
נהג מונית: אז לאן?
לולה: רחוב הישועה 8
נהג מונית: סבבה.
אז מה אני אגיד לכם.
יונתן: אל תגיד
נהג מונית: מה הוא מילמל?
לולה: הוא התעניין במה שיש לך לומר?
נהג מונית: אז המצב במדינה כזה חרא ש...

סצנה מס' 36
לילה/פנים/יונתן ולולה יושבים במונית הנוסעת שנעצרת ליד בנין
רב קומות/יונתן ישן

נהג מונית: אז אני אמרתי לו נראה אותך גבר, אתם לא תאמינו,
המזוין הקטן ברח.
לולה: וואלה
נהג מונית: ברח כמו שפן
לולה: מעניין אבל איך זה קשור לאפקט החממה?

נהג מונית: לא הקשבת לסיפור שלי מההתחלה, את רוצה שאספר לך
אותו מההתחלה?
לולה: זה בסדר, כמה אני חייבת לך?
נהג מונית: סיכמנו שהמזגן גם נכנס בחשבון, את יודעת כמה עולה
היום להטעין מצבר?
לולה: טוב, מונה פלוס מזגן, כמה זה יוצא לנו?
נהג מונית: 50 שקל ותאמיני לי שאני מפסיד עלייך ובקושי זה
מספיק לי לאוכל לילדים שלי.
לולה: לא אמרת לי שאתה רווק?
נהג מונית: בטח רווק אבל הילדים באו מחוץ לנישואים, אני רואה
שלא הקשבת לשום דבר ממה שסיפרתי לך
לולה: צודק, באמת הקשבתי לכלום ממה שסיפרת.
נהג מונית: אחלה הומור, תגידי, את והבחור שישן פה במונית,
אחים?
(לולה מביטה ביונתן שישן)
לולה: כן, אנחנו אחים (לולה מנשקת את יונתן על השפתיים)
נהג מונית: טוב, אני לא מתערב, כל אחד והסטיות שלו
(לולה משלמת לנהג מונית)
לולה(ליונתן באוזן): קומי יפהיפיה נרדמת, הגענו.
(יונתן ממשיך לישון, לולה דוחפת ומנערת אותו)
יונתן(מתעורר) היי, מה קורה, אני מכיר אותך מאיזשהו מקום?
לולה: סתום ותצא מהמונית
(יונתן פותח את דלת המונית ויוצא החוצה, לולה אחריו)
יונתן: מוזר, הבית רוקד טנגו עם מקל מטאטא לאור ירח
לולה:כן, כן, בוא אחרי.
יונתן: זו תהיה קצת בעיה
לולה: למה?
יונתן: אני נותן פקודה אבל הרגליים לא רוצות לזוז.
(נהג מונית פותח את חלון הדלת שלו)
נהג מונית: אתם צריכים עזרה אחים יקרים?
יונתן: ישו, מה אתה מיסיונר?
נהג מונית: אם צריך אז כן, כבר הייתי בכל מיני מסיבות ואורגיות
מטורפות, תתפללו לאל נשמות תועות, או כן, תתפללו, רק כך תכפרו
על חטאיכם , תלקי בי מכשפה, תלקי בי, רדי על 4 ותתפללי
יונתן: אני חושב שהרגליים שלי מתחילות לזוז
(יונתן הולך לכיוון הבנין)
לולה(לנהג מונית) : אני חושבת ששכנעת אותו להיות אתאיסט.
נהג מונית: אתם תשלמו על כך בגיהנום, אתם תשרפו, אתם מקשיבים,
אתם תשרפו
(שם גז ונוסע במהירות מהמקום)




סצנה מס' 37
פנים/לילה/חדר שינה בדירתה של לולה, על הקירות פוסטרים של
פיקאסו.
לולה מכבה את האור של חדר השינה ומדליקה נרות סביב המזרון
שבחדרה.
לולה: נשמיע מוזיקה?
יונתן: למה לא?
(לולה ניגשת לפטיפון שבחדרה ושמה תקליט, ברקע השיר " וינסנט"
של דון מקליין)
יונתן: בחורה מודרנית
לולה: משתדלת
יונתן: טעם טוב ואיכותי, דרך אגב מי את?
לולה: לא נמאס לך מהפאנצ' ליין הזה?
יונתן: עדין לא ראית לאיזה פאנצ' הליין שלי נוטה.
לולה: שנון, עכשיו שכב על המזרון ותירגע.
(יונתן נשכב על המזרון)
לולה: אתה מתכוון לברוח באמצע הלילה?
יונתן: תלוי, את רוצה להבריח אותי?
לולה: לא.
יונתן: אז אני לא רוצה לברוח מפה.
לולה: אז למה אתה לא מוריד את הנעליים?

יונתן(מתרומם מהמזרון): איזה קטע יש לי רגליים.
(לולה דוחפת את יונתן על המזרון, מסתובבת עם גבה אליו וחולצת
לו את הנעליים)
יונתן: אני יכול להתרגל לזה.
לולה: אני לא, לך תעשה מקלחת.
יונתן: מה?
לולה: לך תעשה מקלחת, אני אצטרף אלייך יותר מאוחר, אתה די
מסריח.
יונתן: את יודעת, אם היית סרוגיט, היית הופכת בן אדם
לאימפוטנט.
לולה: אני יודעת, עכשיו לך למקלחת.
(יונתן מתרומם מהמזרון, יוצא מהחדר וחוזר אחרי 10 שניות)
יונתן: תגידי, איפה יוצאת פה היום המקלחת, יש לך אולי איזה
מפה?
לולה: החדר הימני, בצד שמאל של החדר, ממש מולך ישר...
יונתן: עכשיו זה מאוד מובן, טוב אני הולך.
לולה: בהצלחה, אתה תפסיד לראות אותי מורידה חזייה
יונתן: אמממ, אני באמת חושב שכדאי שאלך להתקלח.
לולה: דרך צלחה, אני אצטרף עוד מעט,מדליקה בינתיים סיגריה
ירוקה שמחה ועליזה.
יונתן: טוב, אז זזתי.

לולה: אתה תמצא בארון של המקלחת מגבות וגם איזה שורט.
יונתן: אוהב אותך
לולה: את זה עוד נראה.
(יונתן יוצא מהחדר, לולה מגלגלת לה ג'וינט)

סצנה מס' 38
פנים/לילה/יונתן בחדר אמבטיה של לולה.
יונתן ממלא מים באמבטיה, מתפשט ונכנס לאמבטיה
יונתן: אחחח, זה מה שנקרא חיים. חבל שאין פה ברווזי גומי
קטנים.
(לולה נכנסת לחדר מקלחת לבושה בחלוק רחצה עם 2 כוסות ובקבוק
יין)
לולה: תגיד, מה בחור כמוך עושה לבדך באמבטיה של מישהי שפגשת לא
מזמן בשירותי בנות?
יונתן: מחכה שהיא תציע לי משהו לשתות ותארח לי חברה.
לולה: אז פנה מקום, אני לא יכולה לעשות אמבטיה איפה שהניקוז
יוצא
(יונתן מתרומם מהאמבטיה)
לולה: לא רע, אני רואה שמישהו שמח לראות אותי
(לולה משילה מעליה את החלוק רחצה)
יונתן: לא רע, אבל אני לא יודע מה שמח אצלך לראות אותי.
(לולה נכנסת לאמבטיה נצמדת ליונתן, תופסת את ידו ומעבירה אותו
לעבר הוגינה שלה)
לולה: אל תפסיק, אל תפסיק
(יונתן מתקרב לנשק אותה)
לולה: עדין לא, אל תפסיק, אני רוצה קודם שהגוף שלי יאהב אותך,
אחר כך הלב
(יונתן ממשיך לספק את לולה עם ידו, לולה שמה יד אחת על גבו של
יונתן, נשענת עליו בחיבוק,הכוסות ובקבוק היין שבידה השנייה
נופלים לתוך מי האמבטיה, לולה מתנשמת יותר ויותר מהר, מחבקת
בכוח את יונה, צובטת את גבו, יונתן מוציא אנחה, לולה לוקחת
נשימה ארוכה ושמה את ראשה על הכתף של יונתן
יונתן: אני חושב שאני אוהב אותך.
לולה: תסתכל על המים באמבטיה, תסתכל על הצבע, היין התערב
במים.
(יונתן מוריד את עצמו ואת לולה לאמבטיה)
יונתן: כמעט כמו שנינו, יין ומים.
(לולה לוקחת את הכוסות ממלאת אותם במים של האמבטיה, מגישה כוס
אחת ליונתן)
לולה: לכבוד מה נרים כוסית?
יונתן: להווה.
לולה: להווה.
(שניהם שותים את המים)

סצנה מס' 39
פנים/חדר מדרגות/יונתן יושב על המדרגה/לולה יוצאת מדלת ביתה
ויושבת ליד יונתן
יונתן: מים ויין, זה מה שאנחנו.
לולה: אבל זה לא יכול להתערבב, אתה יודע.
יונתן: ידעתי את זה
לולה: ועכשיו?
יונתן: את הרי לא פה
לולה: נכון

סצנה מס' 40
לילה/פנים/חדר שינה של לולה/יונתן ולולה שוכבים על המזרן/יונתן
מעשן סיגריה.
יונתן: אז מה את מספרת לולה?
לולה: מה אתה רוצה לשמוע?
יונתן: את מה שאת מספרת.
לולה: אני רץ על הגשר והילדים אחרי
יונתן: יונתן, יונתן הם קוראים, קצת דם, רק קצת דם לקינוח
הדבש.
לולה.: מצחיק.
יונתן: מה מצחיק?
לולה: זה מצחיק לשמוע אותך מקריא שיר על שמך של וולך.
יונתן: נזכרתי בשיר בגלל השם שלך.
איך זה הולך?
לולה, האם את משיגה עדין מה שאת רוצה, האם השגת כל מה שרצית
לולה: האם את רוצה עדין לולה או מה קרה לך אחרי שהשגת
היית מקריאה את השיר הזה לכל מי שהייתי שוכבת איתו, מעין תשלום
מס או ליתר דיוק איזו צריבה שתישאר אצלם בזיכרון, שישתוקקו אלי
שיעריצו אותי בשנתם, שידעו שאני לא מושגת.

יונתן: את בהחלט נשמה טהורה.
לולה: את נשמתי אבדתי מזמן.
יונתן: למה?
מה כבר עשיית בימי חייך?
לולה: כלום ותאמין לי זה המתכון הבטוח בשביל לאבד את נשמתך.
יונתן: אני מבין.
לולה: אתה מוזר.
יונתן: למה מוזר?
לולה: כי אם לא היית מוזר, לא הייתי מניחה עכשיו את הראש שלי
על החזה שלך
(לולה מניחה את ראשה על החזה של יונתן, יונתן מושיט יד ומחבק
אותה)
תגיד, למה התכוונת שאמרת שאתה מבין אותי.
יונתן: שכחת שאני עובד כפסיכולוג
לולה: כל הפסיכולוגים משתכרים ונופלים על הרצפה?
יונתן: הם צריכים, אולי רק ככה יבינו את המטופלים שלהם.
לולה: אני מטופלת שלך?
יונתן: לא סוויטי, את לא, את מעין נרקיס שפגש נרקיס אחר.
לולה: שני נרקסיסטים, זה כבר עולם מצחיק, צחוק של האלים.
יונתן: אני רואה שסקס גורם לך להיות מהורהרת ומטאפורית.
לולה: כן, תביא לי סיגריה
(יונתן שולף סיגריה מהחפיסה שלצידו, מדליק אותה ומגיש ללולה)
יונתן: על מה את חושבת.
לולה: נזכרת.
יונתן: במה?

סצנה מס'41

פנים/חדר מדרגות/יונתן יושב על המדרגה/לולה יושבת ליד יונתן
לולה: אני ספרתי לך, אתה בוודאי זוכר.
יונתן: חשבתי שאפשר לסגור את זה בתיבת פנדורה.
לולה: אל תזיין לי ת'שכל, אתה לא האמנת.
יונתן: ועכשיו שאני מאמין, זה אמור לשנות?
לולה: אתה יודע שזה מאוחר וזה משנה.

סצנה מס 41
לילה/פנים/חדר שינה של לולה/יונתן ולולה שוכבים על המזרן

לולה: לא תמיד הייתי עם בטחון עצמי, הייתי כנועה וחסרת בטחון,
כמו איזה צל שחור על בנין, לפעמים נראית ולרוב נעלמת, או ליתר
דיוק מועלמת.
הייתה לי אחות שנפטרה מסרטן, לא זכיתי להכיר אותה כל כך טוב
אבל אני זוכרת שהיא הייתה יפיפייה, מעין ילדת טבע. אני זוכרת
פעם אחת

סצנה מס' 42
פנים/חדר מדרגות/יונתן יושב על המדרגה/לולה יושבת ליד יונתן

לולה: כאשר אני, היא וההורים שלי נסענו לחוף הים, זה היה באיזה
חוף פרטי של חברים של ההורים שלי, היית צריך לראות את הים אז

סצנה מס' 43
חוץ/יום/חוף ים.
זוג מבוגרים גבר ואישה בני 40 יושבים על כסאות מתחת לשמשיה
קרוב לשפת הים מסתובבות 2 ילדות בנות 8/ לולה בצעירותה ואחותה
טלי
טלי(מראה צדף ללולה): תראי איזה צדף מצאתי, כמעט יפה כמוני.
לולה(מראה צדף לטלי): גם אני מצאתי צדף יפה
טלי: אבל הוא לא יפה כמוני
לולה: הוא כן יפה
טלי: אבל את לא
לולה: די, למה את אומרת לי כאלה דברים.
טלי: כי אותי אוהבים יותר
לולה: זה לא נכון, גם אותי אוהבים
טלי: אבל לך אבא לא מראה את הפיפי שלו
לולה: הוא יראה גם לי יום אחד
טלי: לא הוא לא, הוא מראה רק לנסיכות מיוחדות, ככה הוא אמר לי,
שאני הנסיכה המיוחדת שלו וזו הסיבה שמגיע לי הרבה דברים, אפילו
לישון איתו, אבא אוהב אותי יותר משהוא אוהב את אמא.
לולה(על סף דמעות): את משקרת, אבא גם אוהב אותי.
טלי: אז למה רק לי הוא מקריא סיפור לפני השינה וסוגר את הדלת
שאמא לא תקנא שהוא מחבק אותי ועושה לי נעים בפיפי שלי?
לולה(בוכה): אני שונאת אותך,שונאת, שונאת, שונאת, הלוואי
שתמותי
(לולה רצה לכיוון הים, הגבר קם מהכיסא שלו רודף אחריה כשהיא
נכנסת לים ומוציא אותה מהים)
גבר: מה את עושה, את רוצה לטבוע?
לולה: אתה לא אוהב אותי, אתה לא מראה לי את הפיפי שלך.
(הגבר נותן סטירה ללולה)
גבר: שלא תגידי את זה עוד פעם לולה, את מבינה, את מדברת דברים
משוגעים, את משוגעת.


סצנה מס' 44
לילה/פנים/חדר שינה של לולה/יונתן ולולה שוכבים על המזרן

לולה: מאז אבא שלי תמיד היה מכה אותי כדי שאני לא אדבר ואחותי
המשיכה להתנהג כמו איזה פרינססה מזוינת. אותי הוא היה מכה
בשביל שאשתוק ואותה היה מזיין בשביל שתשתוק.
אני מזעזעת אותך יונתן?
יונתן: עדין לא.
לולה: זו הסיבה שהורדתי לך את הנעלים, שלא תברח.
(יונתן צוחק צחוק מאולץ)
ואז הגיע הסרטן.

סצנה מס 45
יום/פנים/ חדר ילדים/ טלי שוכבת קירחת ונפוחה במיטה/ לולה
לידה.
טלי: תביאי לי מים לולה
לולה: תגידי בבקשה
טלי: תביאי לי מים
לולה: אבא כבר לא אוהב רק אותך
טלי: אם לא תביאי לי מים, אני אעשה במיטה ואספר שלא הסכמת לקחת
אותי לשירותים, איזה מכות את תחטפי מאבא ואמא לא בבית להגן
עלייך.
לולה: את לא תעיזי להעיר אותו, הוא ישן
טלי: לכי תביאי לי מים משרתת מכוערת
לולה: אני לא הסינדרלה שלך
טלי: אני סופרת עד שלוש אם את לא הולכת להביא לי מים אני צורחת
,1,2
לולה: טוב, אני הולכת.
(לולה יוצאת מהחדר)

סצנה מס' 46
יום/פנים/סלון/לולה נמצאת מול ארון המשקאות, מוציאה בקבוק
וויסקי
ברקע השיר " גשם כבד עומד לפול" של בוב דילן

סצנה מס' 47
(ברקע ממשיך השיר "גשם כבד עומד לפול")
יום/פנים/חדר שינה/גבר שוכב במיטה וישן/לולה נכנסת לחדר שופכת
את הבקבוק על המיטה, מוציאה ניר ומצית מכיס מכנסיה, מדליקה את
הניר וזורקת אותו על המזרון, יוצאת מהחדר ונועלת את הדלת.

סצנה מס' 48

לילה/פנים/חדר שינה של לולה/יונתן ולולה שוכבים על המזרן

לולה: הוא צרח כמו מטורף, נשארתי מאחורי הדלת בשביל להקשיב, זה
היה כמו מוזיקה בשבילי ואז נכנסתי לחדר של אחותי, היא הסתכלה
עלי בחיוך כששפכתי עליה את האלכוהול וכשהדלקתי אותה היא המשיכה
לחייך ואמרה שהיא תמיד תישאר יותר יפה ממני ושאבא אוהב אותה
יותר.
היא לא צרחה ולא כלום כנראה יותר מידי כדורים והקרנות היו לה
בגוף, אני מוכנה להישבע שהיא אמרה לי תודה בלב.
מאז אני נכנסת ויוצאת מבית משוגעים למציאות של בית משוגעים.

יונתן: איך הצלחת להתגבר על זה?
לולה: המאניה

סצנה מס' 49
פנים/חדר מדרגות/יונתן יושב על המדרגה/לולה יושבת ליד יונתן

לולה: והדיפרסיה.
אני צריכה לחזור למקום שלי
(לולה קמה ונכנסת לביתה)

סצנה מס' 50
יום/פנים/חדר מקלחת בביתו של יונתן/יונתן עומד מול המראה.
מולו במראה מופיעה הבחורה בת ה19

בחורה: אהבה, אהבה, אהבה, אהבה, כל אחד מחפש לאהוב ולהיות
נאהב, אתה יודע מה זאת אהבה
יונתן: לולה
(הבחורה במראה נשפכת מצחוק)
לולה, לולה, לולה
(צועק)
לוללללללללההההה
(מכה באגרוף את המראה, מבין שברי המראה, הבחורה ממשיכה לצחוק)

סצנה מס' 51
יום/פנים/חדר השינה של לולה/ יונתן ישן לבד במזרן, פוקח את
עיניו ורואה את לולה מעליו

לולה: בוקר טוב נסיך
יונתן: בוקר טוב.
לולה: איך ישנת?
יונתן: האמת, אחרי הרבה מאוד זמן ישנתי נפלא
לולה: לא פחדת שאדליק אותך?
יונתן: הדלקת אותי כבר בצורה אחרת.
לולה: הבאתי לך קפה למיטה אבל אני חושבת שהוא התקרר, הנה שם
לצידך, בכל מקרה אני צריכה לחזור למוסד שלי
יונתן: את רוצה שאלווה אותך
לולה: זה בסדר, אני ילדה גדולה
(יונתן מרים את הספל קפה שליד המזרון)
יונתן: אחלה קפה.
לולה: תודה, בכל מקרה תזדרז, יש לי עוד מעט אוטובוס לתפוס.
יונתן: יש סיכוי שיתנו לך היום שחרור, שתצאי איתי לפיקניק?
לולה: אתה לא עובד היום
יונתן: אני אקח יום חופש, אני אבקר את אמא שלי בבית אבות.
לולה: מתי אבא שלך נפטר?
יונתן: איזה מהם, המקורי או המאמץ?
לולה: הסתדרת בחיים, 2 אבות.
יונתן: כן
לולה: אז מתי הוא נפטר?
יונתן: המאמץ כשהייתי בן 14 את המקורי מעולם לא פגשתי.
לולה: טוב, לפחות היה לך אבא.
יונתן: כן
לולה: טוב נראה אם ישחררו אותי היום לכמה שעות, אתה מוזמן
לאסוף אותי, בינתיים תתלבש אני צריכה לזוז עוד 5 דקות.
יונתן: כן המפקדת
(יונתן קם ומתלבש)

סצנה מס' 52
חוץ/יום/חצר בבית אבות/אישה זקנה יושבת על כיסא גלגלים, לידה
יושב על כיסא יונתן

יונתן: מה שלומך היום אמא?
אישה: למה אתה לא הורג אותי כבר
יונתן: די אמא, את בריאה
אישה: אני עדין לא מטומטמת לגמרי, אני יודעת שיש לי אלצהיימר
יונתן: די, אמא, יש לך עוד הרבה שנים לחיות
אישה: תהרוג אותי וזהו
יונתן: זה לא יקרה אמא
אישה: אבא שלך היה הורג אותי
יונתן: איזה מהם
אישה: אני לא יודעת על מה אתה מדבר

יונתן: את טענת עכשיו שאת עדין לא מטומטמת לגמרי, האלצהיימר
מתחיל להשפיע?
אישה: תהרוג אותי כבר.
יונתן: מי היה אבא שלי המקורי?
אישה: הוא מת, בשביל מה אתה צריך לדעת את זה עכשיו
יונתן: ממה הוא מת, איפה הוא היה חי, איך הוא היה נראה?
אישה: הוא מת ואני עדין צריכה לדבר איתך, ממזר
יונתן: גם אני אוהב אותך אמא
(האישה מושיטה את ידה הרועדת ומלטפת את הלחי של יונתן)
אישה: לא התכוונתי
יונתן: אני יודע אמא.
אישה: אתה שונה ממנו כל כך ודומה לו כל כך
יונתן: למי?
אישה: אבא שלך המאמץ היה בן אדם כל כך טוב, תמיד אהב אותך, אף
פעם לא ידע שהוא לא אבא שלך
יונתן:והמקורי?
אישה: מת במיטתו, עלה במרכבת אש השמימה
יונתן: איך קראו לו?
אישה: יאן וישנסקי, רוסי מסריח אז כפי שהם היום רוסים מסריחים
יונתן: אז גם אני רוסי מסריח
אישה: כל עוד שאתה לא הורג אותי אז כן.
יונתן: די אמא
אישה: תכניס אותי בחזרה לבית אבות, לא רוצה לדבר איתך עוד
יונתן: אמא
אישה: אתה שנוא עלי
יונתן: כרצונך
(יונתן לוקח את הכיסא גלגלים ומחזיר את אמא שלו לבנין של הבית
אבות)

סצנה מס' 53
יום/חוץ/יונתן מגיע לעמדת קבלה של בית חולים איתנים/מולו מבעד
הזכוכית פקידת קבלה.

יונתן: שלום, אני יצאתי היום עם אחת המאושפזות כאן, לולה
וישנסקי, היא חזרה?
פקידת קבלה: אתה קרוב משפחה שלה?
יונתן: אפשר להגיד שאני אחיה, יונתן וישנסקי.
פקידת קבלה: אז לא שמעת?

סצנה מס' 54
יום/חוץ/גשר מעל כביש מהיר/לולה עומדת על קצה הגשר

לולה: כל אחד הורג את אשר יאהב
(לולה קופצת)

סצנה מס' 55
פנים/חדר מדרגות /יונתן יושב על המדרגה,דלת נפתחת, גבר יוצא
מהדלת

גבר: אני משתתף בצערך, היא הייתה אישה יפיפייה ואהבתי אותה
יונתן: אני יודע
גבר: החיים הם טרגדיה שגובלת בפארסה
יונתן: אני יודע
גבר: היא לא ידעה שאהבתי אותה כל כך יותר מהאחרת, באחרת
התנקמתי
יונתן: אני יודע אבא
גבר: לפחות היא מתה בשלווה.

סצנה מס 56
יום/חוץ/יונתן דוחף את אמו בכיסא גלגלים לאורך כביש.

יונתן: את יודעת אמא שהייתה לו משפחה
אמא: כן
יונתן: וגם 2 בנות
אמא: כן
יונתן: את אוהבת אותי אמא?
אמא: כן
יונתן: ואותו אהבת?
אמא: כן
יונתן: שלום אמא
(משאית מתקרבת, יונתן דוחף את הכסא גלגלים לעבר המשאית)
אמא: תודה.

סצנה מס 57
יום/פנים/חדר מקלחת/יונתן עומד מול המראה/ מוציא מהארון תרופות
שבחדר האמבטיה כדורים, בולע אותם, יוצא מחדר האמבטיה.

סצנה מס' 58
יום/פנים/ יונתן שוכב במיטה שלו בביתו מביט בתקרה

VOICE OVERיונתן: ג'ורג' אליוט כתבה פעם: "החיים הם כמשחק
קלפים. אני לא נהנה מהמשחק אבל אני רוצה לשחק בהם כל כך טוב
ולראות מה קורה בסוף"
משפט עצום אבל אני לא יודע למה היא בעצם התכוונה. ידוע שאף אחד
לא שובר את הבנק בקזינו אז למה לכל הרוחות מישהו חושב שהוא
יצליח לשבור את הבנק של קזינו החיים, אנחנו מפסידים בכל מקרה,
אז מה אכפת לנו מה יקרה בסוף
(יונתן עוצם את עיניו, פוקח אותם אחרי 5 שניות, לולה שוכבת
לידו)
לולה: יונתן, יונתן הם אומרים, באמת תסלח לנו, לא תארנו לעצמנו
שאתה כזה.

2001-2005