אין איש...מלבדי

דופק בדלת.
איש אינו עונה.

דופק בחלון.
  גם האישה אינה עונה.

קורא בקול
  אולי ילדי הבית ישמעו.

אין...אין איש.

מקיף את הבית,
דופק בדלת האחורית
איש אינו משיב.

לרגע אני חש נבוך
כך לדפוק על דלתם של אנשים
שאולי אני לא מכיר
  שאולי אותי אין הם מכירים.

דופק שוב בחלונם
לא כלב ולא חתול מיילל.

אני חש כי חייב אני לשמוע את קולם
   את תגובתם להוויתי הלוחשת    
לתשומת לב חולפת.

איש אינו עונה
  איש
     לא נער
         אישה
           לא עלמה.

העולם כאילו נתרוקן לפתע

עולם ללא אנשים

או שמה אני אינני שם.

  בעולמם