אבא תמיד בודק פעמיים.
כשהוא נועל את דלת הבית הוא מוציא את המפתח ומנסה פעמיים לפתוח
את הדלת שבזה הרגע נעל. כשהוא סוגר ברז, הוא סוגר אותו כל כך
חזק, ככה שאין סיכוי שהברז ייפתח שוב מעצמו. כשהוא מסביר לי
משהו הוא מסביר לי אותו פעמיים. פעם אחת כדי שאני אבין, פעם
שנייה כדי שגם הוא יבין שהבנתי.
לאחר שהוא מפעיל את הנעילה המרכזית של האוטו בעזרת השלט, הוא
ניגש לאוטו ומנסה לפתוח את הדלתות. כל דלת פעמיים, לפחות דלת
קדמית אחת ודלת אחורית אחת.
אני שונא לבדוק דברים פעמיים.
גשם יורד עליי בחניון של האוניברסיטה. אני עומד חמישה מטרים
מהמכונית שזה עתה החנתי ותוהה האם כדאי לבדוק שהדלתות אכן
ננעלו. אני ניגש למכונית, כמו ילד נזוף, ובודק אם הדלת נעולה.
הדלת נפתחת בידי ואני מחסיר פעימה.
לרגע, אבא, אני מרגיש הכי קרוב אליך, אבל לא אספר לעולם.