[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניר סלי
/
הבחור מהקומה ה-7

זה היה אחר צהריים שליו, שקט ורגוע באמצע החופש הגדול, באחד
הימים החמים ביותר של הקיץ.
יצאתי מדלת הבית, חיכיתי למעלית. הדלת נפתחה לאיטה כמו במין
ציפיה לראות מישהו עומד ומחכה רק לך. וכך, ראיתי אותו עומד שם
במבט חסר ביטחון, אך במלוא הדרו ויופיו. הסתכלתי עליו. הוא
בפנים ואני עדיין בחוץ. הדלת התחילה להיסגר ובתנועות חפוזות
ומגושמות חמקתי פנימה.
מבוכה.
עמדתי מולו. למשך מאית שניה שנמשכה כמו נצח מבטינו הצטלבו.
עיני היו נעוצות עמוק בתוך עיניו התכולות, הטהורות והתמימות.
הוא הסיט מבטו ארצה. וכך גם אני.
זו היתה הפעם הראשונה ששמתי לב לנוכח קיומו. לא התחרטתי על אף
רגע.
בימים הקרובים לא הפסקתי לחשוב עליו ועל המבט ששרוע על פניו
היפות.
מחזור הדם בגופי השתולל עם כל מחשבה ופנטזיה עליו. מחשבות
עלינו, ביחד.
בכל הפעמים הבאות שראיתי אותו, הוא התעלם ממני אבל לא מפני
שבחר לעשות זאת. יכולתי להרגיש שהוא רוצה להסתכל עלי רק מלשמוע
את נשימותיו המהירות וצעדיו הפזיזים.
החלטתי לעשות משהו. זה לא יכול להמשך ככה.

דפקתי על הדלת שלו. הוא ניגש בצעדים קלילים, ראיתי את ראשו
מתקרב על עינית הדלת מביט בפליאה על דמותי המשתקפת בתוך עיניו.
אט אט הוא פתח את הדלת בעדינות ובתמיהה רבה.
עמדתי שם מולו. הסתכלתי על הילתו. על גופו המחוטב, על קווי
פניו ועצמות לחייו הבולטות.
גופי רעד כליל. לא אמרתי מילה במשך דקה שלמה.
תנועות גופו רמזו לי להיכנס. הוא פינה לי את הדרך והוביל אותי
לחדרו.
התיישבתי על המיטה. צללי אור שמש של אחר הצהריים הסתמנו על
גופו המחוטב והזוהר ברגע שהתיישב לידי.
הוא מתקרב אלי, וקרבתו גורמת לי לתחושת כובד פתאומית, כאילו
גופו מחליק לאורך גופי. הוא התקרב עוד וכעת נשימותיו הרכות
לוטפות את צווארי. שום הגיון שבעולם לא יסביר את תחושת החמימות
שהרגשתי. הוא מלטף את הורידים הבולטים שעל גב כף ידי. המגע
מסעיר את שנינו.
נצמדתי אליו עד שמצחנו התחככו זה בזה. קצוות שערו הבהיר והחלק
מלטפים בעדינות את מצחי, עינינו מושפלות מטה.
קצב נשימותינו המתגבר התחבר והפך לאחד.
ציוץ הציפורים, רעש המכוניות והילדים המתרוצצים מבעד לחלון לא
נשמעו עוד. שום רחש אחר לא נשמע פרט לנשימותיו הקצובות.
כף ידו החמימה והגברית לופתת את עורפי. נצמדתי אליו יותר, חום
גופו היה מורגש כעת יותר מאי פעם.
הוא משך את גופי אל המזרן, משקל גופו היה מלא ומענג. נשימותינו
התערבבו זו בזו יחד, נלחצנו זה כלפי זה, חום נחלף בחום, בעודו
גונח לתוך שערי.
בתוך השובל השקט של הרגע, ראשו הוסט אל מול ראשי, אפינו התחככו
זה בזה, שפתיו החמימות התקרבו אל שפתי, החום הגדול שנפלט מהם
הטריף אותי רציתי לחוות את הלהט להרגיש את שפתותינו מתחברות זו
בזו.
הוא חיכך את שפתיו בפי, טעמו היה מתקתק מאין כמוהו, חמים כמו
מתוך כבשן עמוק ולוהט.
הרגע נמשך והפך לארוך ביותר בחיי. בעוד גופינו מתכרבלים אחד
בשני מתחת לשמיכה שפתיו המתוקות נצמדו לשפתי הלחות הוא נשק לי
באיטיות ובעדינות. ידיו עברו ברוך לאורך כל גופי בתשוקה בעוד
שפתותינו מתחברות אחת בשנייה בשלמות.
נשקתי לצווארו הרך, את עצמות הבריח הבולטות שלו את תחילת סנטרו
ואת חזהו. הרחתי את הריח העדין של גופו. יכולתי ממש לטעום אותו
בקצה לשוני הוא אחז בעורפי, כאילו חשש שמא אברח לו. הרגשתי את
האצת הקצב של לבו ההולם.
הוא התחיל לנוע ביותר בטחון, מנשק את פניי, מושיט יד לחולצתי,
כל תנועה שלו קלה ומעודנת, הוא ממש מבין מה עליו לעשות כדי
לענות על צרכיי.

שכבנו שם מכורבלים אחד בתוך השני. שקענו כל אחד במחשבותיו.
לפתע נזכרתי שבכלל אינני יודע את שמו, ובעצם מעולם לא דיברנו.
הוא הסתכל עליי וחייך, ראיתי את שפתיו מתחילות לנוע ורק אחר כך
קלטתי את שאמר.
"אני יודע על מה אתה חושב..."
חייכתי בחזרה ונשקתי על שפתיו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עוד יתרון
משמעותי בלהיות
שממית הוא שתמיד
אפשר להחליף
זנבות כמו
גרביים.

שממית מתרפקת
בנוסטלגיה
סכרינית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/1/05 9:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניר סלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה