כשהתחלתי לחשוב על שם לסיפור, זה היה במילה אחת אוננות, בשתי
מילים יש אלוהים, בשלושה מילים יותר מדי אוטובוסים. ולמרות
שאני עדיין מאונן, חושב שיש אלוהים ונמצא ביותר מדי אוטובוסים,
בחרתי בסוף משהו אחר.
התרכזתי ברמת הנויטרונים בחלל סגור וכאלה, כששמתי לב לפתע
שאנחנו בחדרה, מימין זיהיתי את התחנה המרכזית. 835 (הקו הישיר
בין ת"א לטבריה) עובר בחדרה? אם הוא נכנס לתחנה מרכזית,
החלטתי, אין אלוהים. האוטובוס התעלם במופגן מהתחנה והופיע סמוך
למחלף נתניה.
במחלף עלתה מישהי עם מדים של חיל האוויר. נזכרתי בפרחה גם היא
מחיל האוויר, שהתיישבתי לידה כשעליתי אני במחלף, ושנורא נעלבה
מכך ששיא הקשר הפיזי בינינו הסתכם בשינה שלי על הכתף שלה, ושלא
ביקשתי טלפון לצורך תיאום מפגש, עת ערב נגיד, במתווה הכנה
לסדינים מזיעים.
תהיתי היכן קיבינימט שוכנ/ים לו/הם בסיס/י חיל אוויר באזור
נתניה, המוציא/ים מדי סוף שבוע נשים בלבוש החייל. למרות, שבעצם
אני זה שעליתי אז לאוטובוס במחלף, ואילו היא, הפרחה, עלתה זה
מכבר. גם עכשיו, שמתי לב לתג דובר חיל צה"ל על הנוכחית, שביסס
את ההנחה הראשונית בדבר אי-קיומו של בסיס חיל אוויר באזור
נתניה.
אף על פי שאינני אמון על בחירת אנשים למחלקת דוברי צה"ל, איני
מעודכן בקריטריונים, וכל קשר ביני לבין דובר צה"ל מסתכם בצה"ל
(שהרי גם אני חייל), הדוברת נראתה כמו מודל מצטיין של מח' דובר
צה"ל. אחת שגורמת לסיפוק ורווחה למפקדיה, זוכה בתשבחות והצעות
לקצונה ומשמשת את המערכת נאמנה. היא נראתה טוב, אבל היו לה
פגמים קלים (פנים מאורכות מדי). הייתה לה מין חינניות כללית,
אבל כשהלכה לזרוק משהו לפח אחרי שהתיישבה ספסל אחד מאחוריי,
נראה כאילו כל חלק הולך גם הוא קצת (השדיים לכאן ולכאן, עימן
הכתפיים, כפות הידיים וכו'), דבר ששיווה לה גמלוניות מסוימת.
אני מתערב, כלומר יודע שהיא רהוטה אבל לא שנונה, בעלת דעות
משלה, אך כאלה המעוגנות בצורה סדירה, אחת שכיף לדבר איתה אבל
היא לא מצחיקה, וכל כך רציתי, לחפון את השיער הארוך שלה, שהיה
מדורג (כלומר, חלק מגיע עד פה, חלק מגיע עד פה, חלק מגיע עד פה
וכן הלאה) ומדורג ומדורג, ובניגוד לנשים אחרות ששיערן נראה כמו
גיבוש צנחנים, שאל הסוף מגיעים אי אלו פליטים והשאר נושרים
בדרך, היה על גבול המושלם. לספר לה סיפורים קטנים בבית קפה
אחרי או לפני שנשכב, אם נשכב. ונשכב, מן הסתם. בהתחלה בצעקות
ואז יותר בשקט, ואז שוב בצעקות, ובסוף היא תשכב מעלי, עם שיער
פרוע שהתקצר מאז, ותדבר אלי בשקט, שנינו רוצים קפה ואף אחד לא
קם להכין. |