תמי רויטמן / טיפות מרירות |
דמעות ה' המנסה לטהר עמו
ואין שומעת הארץ הסוררת/והוא כועס על אדמתו
והוא גואל אותה בדם/ומיבשה ללא רחם
וברוחו דבר אחד/רוח נקם
זעקותיי מולדת, כבדה אוזנו מנשוא/
ולכן סולח ומפחית עונשו
נזכר בינקותה כה זכה וטהורה/
ובזוכרו דומע על ארצו הנוכרייה
ושוב מרטיב בדמעותיו, ארצו הבוכייה/
כי פן תחטא שנית ארצו, מולדת, אהובתו היחידה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|