|
כמה מר טעם
האהבה
כמה קשה הדרך
ופי אלף
הפרידה.
כמה קשה
לשכוח
וכל כך קשה
לזכור
כמה יכאב הרגע
שיותר לא
תחזור.
תלכי בלי להביט
אחור
תלכי רחוק בלי
שום סיבה
לחזור
תלכי מהר,
תרוצי
אחרת תתחרטי,
להשאיר אותי
בודד,
בודד
עד יום
מותי... |
|
|
טוב, די, נמאס
לי. כבר עדיף
לעבוד ברמזור,
גם משלמים יותר.
כמה אפשר? אני
עומד כל היום
וצורח. נמאס.
כותבים עליי
סלוגנים מטופשים
וכולם רואים את
השיערות שיש לי
באף. אני
מתפטר!
האיש האדום
שלמעלה ברגע של
משבר, לפני
שהתחיל לעשות
מדיציה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.