|
את הפרח שלי
שצומח לידי
ולפעמים נובל
אך אל תדאגי
אני אשקה אותך,
לא אתן לך ליפול,
לא אתן לך להידבק לריצפה
לא אתן לך לא לחזור בחזרה.
את הפרח שלי
שצומח לידי
עלי כותרת מקסימים
ותזכרי תמיד
אנשק אותך לנצח
אחבק אותך כשיהיה לך קשה
אני תמיד אהיה כאן, פרח שלי.
את הפרח שלי
ההפך מקוץ דוקר
ההפך מכל סתם צמח סתמי
ואותך תמיד אחבק
ואותך תמיד אנשק
ופרח שלי, מקסימה שלי
אני אוהבת אותך
ותמיד תזכרי כמה את
יפה
ומיוחדת
בשבילי
בלב.
ותמשיכי לפרוח פרח שלי,
תמשיכי לעד. |
|
|
אני רוצה לתקן
עוול נורא שנעשה
למרקס. מה שהוא
בעצם אמר, וזה
סיפור אמיתי,
היה "הדת היא
אופיום להמונים,
ונחמתם היחידה
של החלשים
והמסכנים",
כלומר הדת היא
דבר טוב. זה
שלנין הוא חתיכת
טמבל וקיצץ את
המשפט באמצע, לא
אומר שמרקס
טיפש. זהו.
רמבו 2 משנה את
ההסטוריה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.