דפנה דרוקר / הזמן נעצר |
לעברך
עיניך מלמטה נישאות אלי בשירה חרישית
בלתי נשמעת אך נוכחת כמו אור
עוד מעט והייתי נופלת לאחור
עוד מעט
תפתח הדלת
ואתה תהיה שם עבורי
עוד מעט
זה אפשרי
?
הענן שתוכנן להיות משכננו מתהווה
ברגע זה ממש
במימד אחר בזמן המציאות כל-כך פשוטה
העולם ריק מאדם ומכיל רק אותי ואותך
השעון כבר החל בספירה לאחור
בהיכל התרבות נדלק האור
כדור השלג מתגבש במורד
אתה ואני
נהיה
אחד
?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|