[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שירת הים
/
מה שאבד

לא. זה לא עליי.

ענבל מאבדת את הבתולין.

דמעות כאב נקוות בזווית עינה הימנית, והיא מעפעפת בחוזקה. היא
אף פעם לא לקחה את סיפורי ה"זה כואב" ברצינות. משום מה לא חשבה
שזה יקרה לה. היא מתעשתת ומתמסרת לשפתיים שנצמדות לשפתיה בחום,
מנסה להסיח את דעתה מתחושת הכאב שמתפשט בפלג גופה התחתון. רעד
קל עובר בחלצייה עד הקרסוליים כשהתזוזה ממשיכה, פנימה והחוצה,
פנימה והחוצה. הכאב מתעמעם עם הזמן, והיא מרשה לעצמה להשתחרר
קצת יותר. ולפתע תחושת חמימות ועונג קל מציפה אותה, והיא
מאגרפת את כף היד ודוקרת את עצמה עם הציפורניים, מזכירה לעצמה
איפה היא נמצאת בדיוק, לא מאמינה שזה קורה לה.

ענבל מאבדת את הבתולין, בגיל 16 ושבעה חודשים, מאוחר יחסית,
אבל לפחות לפני גיל 17, מה שמעודד אותה, במקצת. לא רצתה להגרר
אחרי שאר חברותיה, שרובן כבר טעמו מן הפרי האסור, ועם פרטנרים
שונים. לא רצתה תמיד להשאר מאחור כשכולן החליפו טיפים וחוויות,
מובכת קלות, לא רצתה לעכל ששאר הבנות הגיעו כבר עד הסוף ובחזרה
והיא זכתה רק לנשיקה צרפתית אחת ויחידה, וגם זה בגיל מאוחר
יחסית. כשמלאו לה 16 וחצי הבושה והבהלה גברו, אבל לא משנה,
העיקר שזה קרה סופסוף. ועוד 5 חודשים שלמים לפני גיל 17.

ענבל מאבדת את הבתולין. מנסה לנצור כל רגע, ומצד שני תוהה עוד
כמה זמן זה הולך להמשך. פנימה והחוצה, וקצת יותר פנימה, כתפיה
הדקות מתחככות כנגד הסדין הכחלחל עם הפילים, שסבתא קנתה לה
בפראג לפני חודש. אם רק ידעה מה הולך בדיוק להתבצע מעליהם.
הכאב הולך ונחלש, והיא מנסה לחשוב עם עצמה אם כעת היא מרגישה
שונה, או אחרת. מנסה להזכר בסיפורי הפעם הראשונה ששמעה ממקורות
שונים, ולהשוות אותם לשלה. חלק עשו זאת מאהבה טהורה, חלק
מתשוקה. חלק מלחץ חברתי. והיא, מה הגורם שלה? שתי זרועות חזקות
עוטפות אותה לחיבוק, ולפתע היא מרגישה טיפה יותר מוגנת. עכשיו
יש לה זווית נוחה להצצה חטופה בשעון, והיא מנצלת אותה. 18:23.
מעניין אם ההורים חזרו כבר.

ענבל מאבדת את הבתולין. לא בצורה חלקה כל כך, גם לא בדיוק
מתוכננת, ואי אפשר לומר שמאהבה. דלת הכניסה נפתחת, והיא שומעת
את הקול של אמה מהדהד בחלל הבית, כנראה שגם התזמון לא מושלם כל
כך, אבל זה בסדר, אין לה חרטות, לפחות עד עכשיו. מעניין מתי
תספר לאמה, אם בכלל. מעניין איך כל החברות יגיבו. מעניין איך
היא בעצמה תגיב בעוד שעה מעכשיו.

היא נותנת לגופה להמשיך לנוע עם הקצב, ומרגישה שהחיבוק מתחיל
להכאיב. פנימה החוצה, פנימה החוצה, חדירה עמוקה פנימה והיא
נרעדת בכאב. מעניין אם אימא תנסה לדפוק על הדלת, מעניין איך
תגיב אם זה יקרה. האם תוכל לענות? האם תבקש ממנה לא להכנס?
תאמר שהיא מתלבשת? האם תוכל להרגיש שהיא לא נמצאת שם לבד?

ענבל מאבדת את הבתולין. פתאום תקתוקי השעון מתחילים להשמע חזק
יותר, חודרניים יותר. כמעט ומכאיבים לה בעור התוף. חוטי גשם
עדינים מתחילים לפתע להתדפק על החלון. מחוצה במקצת בין 2
זרועות חזקות, נעה עם הקצב, פנימה והחוצה, פנימה והחוצה,
פנימה, פנימה, פנימה...

החוצה.

תחושת הקלה פיזית ממלאה אותה כשהמשקל שרבץ מעליה במשך הזמן הזה
הוסר. היא מתעטפת בשמיכת הצמר, נבוכה במקצת. עכשיו היא יכולה
להביט בשעון בחופשיות: 18:31. משום מה נדמה לה שחלף יותר זמן.

ענבל איבדה את הבתולין. היא שוכבת על המיטה, מכורבלת עירומה
בשמיכת הצמר הסגולה, על הסדין התכול עם הפילים, לבד. מנסה
לחשוב מה השתנה בה, אם בכלל. מנסה לנסח מה תאמר מחר לחברותיה.
אם תספר לכולן. הרגשה מוזרה דבקה בה, והיא מנסה לפענח מהי.
אולי זה בגלל שהיא שונה עכשיו, היא התבגרה. היום עברה את אחד
השיעורים המשמעותיים ביותר שבחיים, חוותה על בשרה את התענוג
הכי גדול שקיים בעולם. מעכשיו לא תתבודד יותר עם הבושה כשכולם
מסביב ידברו על זה, מעכשיו לא תצטרך להתבייש בכך שהיא מפגרת
מאחור.

"החיים מתחילים בפעם הראשונה שעושים אהבה", היא נזכרת בציטוט
מסויים מאיזה סרט. "לפני זה אתה כלום".

ענבל קמה, לובשת את הטריינינג הגברי והמגושם שנשכח על השטיח,
ובברכיים רועדות, מחפשת בין המצעים הכחולים את מה שאבד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים חייבים
לאכול את הקשה
של הלחם


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/1/05 16:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירת הים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה