שרה להב / 449. חרציות |
שובבי רוחך הנפש
גם החרציות פורחות בסתו
ולי נמזגים אוהב וחופש
ביין עינב בשום, ותו.
וכך, לעת ייסוב הליל
ונדמם כל החי
יארוב הבוקר להולל
שצעדיו מכוון אלי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|