אני מרגישה שוב שמשהו חסר,
משהו שאליו גופי התמכר.
התמכר ונפצע, התמכר ונפגע
ולמשהו הזה אין מוסד גמילה.
אני מרגישה ריקה, חלשה.
כמו שתמיד הרגשתי ללא אהבה.
אני מרגישה שאין איש בעולם,
שיבין אותי כמו שהוא הבין אותי פעם.
רגליי אינן יציבות על האדמה
וסוערת, סוערת כ"כ הנשמה.
לא נרגעת נשמה, כמו הים בסופה
ולדבר אחד בלבד מחכה, לך!
שפתיי יחייכו ויסתירו את הכאב,
אבל הוא לעולם ישאר בתוך הלב.
והנשמה הסוערת ולא רגועה,
עוד הרבה לילות תחכה לך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.