30.8.04

אלו החיים שלי.
החיים המשעממים ו"הנוחים" שלי.
עוד יום עובר, עוד יום בלבוש הירוק והנמאס הזה.
הכל הופך לשגרה מעצבנת.
אני יודעת מתי היום מתחיל, מתי הוא הולך להיגמר, מה יהיה
באמצע, מה יגידו וכו'.

השגרה הזו יכולה לטרף אותי!
אני לא אומרת שהרבה מהשיגרה הזו זה לא אשמתי..אבל כש-3/4 מהיום
הולך לי על אותו מקום בלי שום חידושים, שינויים, זה די מוריד
מהמוטיבציה לעשות משהו.

השעה 7:40 בבוקר. אני יושבת על מדרגות של בניין ישן, מחכה
לטרמפ שלי שיירד, כאשר מולי יש פארק ירוק וענקי שלא משנה איך
אני מסתכלת עליו הוא משדר לי
                              ח - ו - פ - ש

אני באמת שוקלת עכשיו "להבריז" וללכת לים סתם, להיות ככה בכיף
על החוף..להרגיש מנותקת מהכל.
אבל זה ברור שלי שזה לא יקרה, כי יש דברים "חשובים" לעשות
במשרד...

והנה עוד יום עובר... עוד יום בלבוש הזה, עוד יום בשגרה
המעצבנת הזו.

                        עוד יום מהחיים שלי.