כשהיא מדברת אני מרגישה כמו שבויה.
כשהיא לוחשת לי אני מרגישה רטובה.
אני חושבת לעצמי האם מדובר באהבה,
מתוסכלת אני מעצם המחשבה.
אני רוצה לנשק אותה בשפתייה
להרגיש על גופי את מגעיה.
המרחק ביננו שווה לאלפי קילומטרים משניים
התאווה שלי כלפיה, התשוקה למילותייה-
ממלאת אותי בכל פעם שהדמיון הפרוע שלי משתרע...
מוקדש לאפרת בהמון המון חיוך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.