אני לא יודעת איך להגדיר מה בדיוק דפוק אצלי. אני שונה.
לא שונה באופן מיוחד או יפה, אלא שונה בצורה מעצבנת. טוב לי
לדעת כמה שפחות על מה שאנשים חושבים עלי. אני מרגישה שאני בן
אדם מסויים שמסתכל החוצה, והסביבה רואה בן אדם אחר.
זאת ביישנות? מופנמות? אני לא בטוחה מה זה. אני שקטה. שונאת את
זה. שונאת!!! רק שלא יגידו את זה. שיפסיקו להגיד שאני שקטה.
אני יודעת. אני מנסה לעבוד על זה.
האישיות שלי זה משהו לא מוגדר. כל אחד מתנהג אחרת בהתאם לאנשים
איתם הוא נמצא באותו הרגע, אבל אני מרגישה שאצלי זה קיצוני
הרבה מהשאר. אני בן אדם אחר לגמרי עם אנשים שאני קרובה אליהם
לעומת אנשים שאני לא מכירה טוב.
אני רוצה להשתחרר, להיות חופשייה עם כולם. לא רק אחרי זמן
ממושך של הכירות, אלא תמיד, מההתחלה. שלא יכירו אתי בתור
השקטה.
אני עובדת על זה.