עננים מכסים את השמיים
כל כך כחולים
מתנפצים אל החוף הגלים
והיא עפה בשמיים ציפור
בצבע שחור
ומי אמר
שהשמש לא תשקע כבר מאוחר
אני מרגיש שהמחר מיותר
והרוח בפנים נושבת
תמיד מתחזקת
זה הזמן זה הרגע
אם לא עכשיו אז מתי
מביט שניה ללמטה
רעד בעצמותי
הכל מולי הכל מאחורי
צריך לשים לזה קץ
לפני שנתפוצץ.
מתוקות הן טיפות הגשם האחרונות
מבקשות את הסוף לדחות
הן עפות הלאה ברוח
למקום בטוח
חצי כוס תמיד ריקה מתוכן
שלוליות קהות מליאות דמעות הן
נכנס בפנים חצה לי את הלב
הכאב הזה תמיד כואב כשאני אוהב
פזמון
אחת שתיים אני קופץ
עננים מכסים את השמיים
כל כך כחולים מתנפצים אל החוף
הגלים
ואני עף בשמים גיבור
בצבע שחור
