|
היקום שלי כבר נחרב
עצם היותי בת עשרה
כל כך הרבה על כתפי
כל כך הרבה במחשבותיי
אין סוף לסקרנות
אין סוף לבלבולים
אין סוף לגבולות
אין סוף לפגיעות
חסרה ההתרגשות
חסרה החברה
חסרה היציאה
חסרה הבדידות
חסר האושר
חסר החיבוק
חסר נשיקה
חסרה היא האהבה
נשאר הגעגוע
נשאר הזכרון
לילדות הרחוקה שם הכל נגמר בתום
נשאר הגעגוע נשאר החלום
אל הבגרות שמעבר לדמיון
לא יודעת אם קטנה אני
לא יודעת אם רוצה עוד לגדול
לא יודעת למה עם האושר בא כאב
לא יודעת את הכל
לא יודעת איך לחזור לאחור
לא יודעת איך להשתייך לעכשיו
לא יודעת מה העתיד צופה לי
לא אדע זאת לעולם. |
|
|
סלוגן זה מנוסח
בלשון זכר, אך
הוא מיועד גם
לפמיניסטיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.