התרגשה אל האהבה בראשיתה;
אפילו אנקת לבבה למרחוק נשמעה,
היא באמת ייחלה
לקשר גומלין במלוא מובן המילה.
החיזור היה כה נפלא;
הייתה בו המון עדנה
עד הדאבה הראשונה -
מחזר נוסף שהפר את השלווה.
רצה אחר המחזר האחר...
וזה לא היה זה.
שבה ודימעתה הייתה ניגרת
והוא, הראשון - כבר ראה אותה אחרת.
אומרים: אהבה באה, אהבה הולכת,
יד הגורל, או יד הדמיון, בה מולכת
אבל כאן היה זה אחרת-
היא לא נתנה ללבה להוביל הדרך.
תוך צו ולחץ מטעם ההגיון
ביקשה לקשור אהבה שלעד תעמוד,
כמו ביקשה לקשור ים לתנומה כובלת,
לקשור בושם לחבצלת.
האהבה, הרי לחידוש נזקקת
ובזכות ההתלהבות היא נדלקת,
אהבה כבולה היא אהבה כמושה;
היא מתפעלת רק שהיא חופשייה.
אבל היא, שמבראשית התרגשה, אולי שכחה
וביקשה למנוע זמזום מהדבורה,
דרור מאהבה...
בקשר בל ינתק שנועד לגויעה.
שמעתי שעכשיו היא בדרך להתאהבות הבאה...
09/12/04 © |