זוכר, איך חלמנו ביחד לעוף, גבוה גבוה...
אך אתה עזבת והחלטת להתמודד לבד עם הגובה
עפת כ"כ גבוה ולי לבד אין את הכוח,
לפרוס כנפיים ומהעולם הזה לברוח.
להיות אי שם, רחוק מהאדמה, אולי בשמים
ושם אין איש נוסף, רק אנחנו, שניים.
אולי זה אי שם, בדימיון של אוהבים,
אולי זה מקום שמוסתר מאחרים,
אולי זה המקום האישי שלנו,
והירח המלא תמיד יחכה שם... לנו.
שם ביחד... מנותקים מהעולם,
עושים אהבה כמו פעם,
עוצמים את העיניים ומרגישים...
שאנחנו במקום הזה שלנו, אי שם ... עפים.
אולי זה רק בדמיון של אוהבים,
אבל זה המקום שלנו ואין בו מקום לאחרים...
אולי עוד נפגש שם... בשמיים הדמיוניים,
אני אחכה לך שם... לבד במקום של אוהבים.





גם שנפרדים... בלב זה לא נמחק מהר כ"כ
ובדימיון... אנחנו תמיד חוזרים לאותם הרגעים
שאולי לא יחזרו לעולם אבל התקווה תמיד קיימת...