שלום אביב, שלום סתיו,
שלום חורף ושלום לך קיץ.
ציפיתי לבואכם...
ידעתי מה יהיה שתהיו כאן.  

שלום לך חבר, שלום לך חברה,
האם אני מכירה אותך מספיק?
גם אם ידעתי אותך כבר?
אתמול קרה משהו שהיום משנה את ההוויה...

לא רוצה לזכור את שמך,
לא רוצה לקבע אותך בתוך התודעה ,
אני מרשה לי לקבל אותך,
כל פעם חדש, כל פעם שונה.

איזו הרפתקאה נפלאה
לפגוש אותך, להפנים אותך,
עם הידע של העבר,
עם ההפתעה של העכשיו.

כמו העובר שגדל בבטני
שהיה לו היסטוריה מכבר,
שהכרתי שבא לעולם,
שנתתי לו ללכת אבל תמיד נשאר.

כמו לאיש ההוא שעזרתי
שנפל באמצע המדרכה,
גורלנו נפגשו לרגע...
נתתי לו ללכת, אבל תמיד נשאר.

חבר, חברה,
אני מי שהייתי, אני כבר לא אותו האחת.
האם תתן לי להשתנות?
האם תתני לי לגדול?
זה ממש לא משנה...
דרכינו ימשיכו אותו הדבר.

27.11.04