טרומפלדור היה גיבור הוא לחם בשחור

מאת אמיל זולא

אתמול פיטרו אותי  מהעיתון. זה לא אישי הם אמרו לי, אבל
האובססיה הזו עם האשמות, אין לזה מקום. אתה חוזר על עצמך
ולאנשים נמאס.
עכשיו קיץ, למה שלא תיקח את אישתך ותיסע לווקאנס בעמק הלואר?
שמענו שמאוד יפה שם בתקופה הזו של שנה. שתחזור נדבר, אולי מדור
אסטרולגיה או משהו.
רק מהעלבון קמתי והלכתי.
בדרך הביתה פגשתי במטרו את טרומפלדור. לא שאנחנו חברים כאלה
טובים, אבל אתם יודעים איך זה בברנז'ה, כולם מכירים את כולם.
לחצנו ידים, עד כמה שאפשר. מה פה ,מה שם, סמול טוק רגיל.
אבל אתם יודעים איך זה שאתה באטרף ואי אפשר להחזיק בבטן
יוסף, אני אומר לו, הם עוצרים אותי. יש לי כל כך הרבה מה להגיד
ופשוט עוצרים אותי.
אמיל, הוא אומר לי בקול העבה שלו, תעמוד מול כולם ותעשה להם
"א-פייג" וסימן אצבע משולשת כדי להדגיש.
אז הנה

עד עכשיו סבלתי בשקט, אבל מהיום מתחילה המהפכה.
אני אמיל זולא מפריז כבר לא מאשים

אני מאשימ
כן
מה תעשו לי?
אני מאשימ את כולכמ ומקלל אותכמ בקללת אשמה
שתרגישו פעם אחת מה שאני מרגיש
כי אתמ אשמימ
אשמימ מאוד
ותהיו אשמימ עד שימאס לי

וגם מה שעשו לדרייפוס לא נראה לי הכי בסדר, אבל אי אפשר לדעת,
היהודימ האלה תמיד מתבכיינימ.

מרד, נתקע לי המחשב
מי עשה את זה?

בשבוע הבא
"מי רצכ את ארלזורוב?" אמיל זולא חושפ וממשיכ להאשימ