חטפת את ליבי ונשמתי,
והותרת אותי בחוסר כל,
ריקה, בודדה ועצובה -
כאן.

שברת את אמוני,
לא אוכל עוד בך לבטוח,
כואבת, שבורה ומיותרת -
כאן.

ורק בסתר - בין הצללים
מזילה עוד דמעה
לא עומדת בכאב העצום
נשברת ובוכה...

כמה דמעות שפכתי עליך
לא אוכל לסבול את הקור
כמה לילות חלמתי עליך
בא אלי מן הכפור

ונותרתי לבד... כאן.

קסם שווא הילכת עלי,
חייתי באשליה.
ועכשיו אני יודעת,
שהחיים לא סיפור אגדה...






שנה וחצי חייתי בספק.
שנה וחצי של תהייה.
שנה וחצי של תמימות.
שנה וחצי של התנתקות מהמציאות.
שנה וחצי של חלום.

אני יודעת שבדרך כלל לא כותבים הסבר ליצירות, הפעם אני חייבת.
השיר הזה הוא אני. הוא מה שעובר עלי עכשיו, הוא מה שאני מרגישה
עכשיו, הוא סיפור חיי.