"הנולד מספר על הרחם",
זימרה לי הדרור
ומצאה לה מחוז
פרשה כנף ושקעה.
עלה על גדותיו
נהר של רחמי הדרור,
שטף כל תקווה
וייאוש, דור אחר דור;
והיא שם שוכבת פצועה
בתחתית הבור,
ויהי חושך - ויהי בוקר
ואין אור.
ומהנה נגמרת הדרך למטה,
והאדם לא מתחיל לעלות
אם כי הדרור ברחמו שטה למעלה
אל עבר האור
הלאה, כשמתחת דוחף הבור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.