הוא עלה על האוטובוס בלי להביט לאחור.
הוא נישק אותי על השפתיים.
שאלתי אותו אם הוא ידבר איתי והוא אמר שכן, אם אני ארצה.
שאלתי אם הוא נמנע מלעשות דרמות רק בגלל שהוא חושב שאני ניזון
מהן, והוא אמר שלא, אין דרמות.
הלכנו לתחנת האוטובוס.
צעקתי לו שיחכה ולבשתי מהר מכנסיים.
לא יכולתי לראות אותו הולך, הייתי חייב ללוות אותו, הרגשתי
כאילו עוד לא נאמרה המילה האחרונה.
הוא נישק אותי, אמר "ביי" והלך.
אמרתי לו לחכות רגע, הורדתי ממנו את התיקים וחיבקתי אותו חזק.
הוא חיבק אותי חזרה, יותר חזק.
הוא תר בעיניו אחרי החדר, לבדוק אם לא שכח שום דבר, ושם עליו
את התיקים.
הוא פתח לרווחה על המיטה שני תיקים ריקים והתחיל למלא אותם
בבגדיו ובכל השייך לו.
הוא קם מהמיטה באחת והתחיל להתלבש. פניו חתומות. עיניו מרצדות
על פני החדר.
"כל מה שנתתי לך יישאר איתך", הטחתי בו, "וכל מה שנתת לי יישאר
תמיד איתי".
"עכשיו אם אבא שלי ירים יד על סיגל או עליי, אני לא אעשה
כלום".
"לא יהיה לי יותר טוב אף פעם. אני רוצה להיות איתך".
"אתה תפגוש מישהו, אמרתי, ויהיה לך איתו יותר טוב".
"אתה תתנסה, תחווה, תהיה, עד שתמצא את מה שאתה מחפש".
"אני לא רוצה לנסות כלום, זה לא אני, אני רוצה להיות איתך".
"אתה צריך להתנסות, לצאת, להיות עם אנשים, אחרי שתשכח ממני אתה
תסתדר".
"אם אתה אוהב אותי למה אתה נפרד ממני?"
הוא נשכב על הבטן, מכסה את עיניו בידיו.
"מעולם לא אהבתי מישהו כמו שאני אוהב אותך. אבל אנחנו חייבים
להפרד".
שתקנו.
"ידעתי שהולך להיות משהו כזה. כל הסופ"ש הרגשתי כאילו אני
הבן-אדם שהיה לפני שהכרתי אותך. וזה הרגיש מגעיל".
"אני לא העליתי את זה לדיון, אני הודעתי לך שאנחנו נפרדים".
"אבל אני רגיל אליך, אני אוהב אותך".
"הסיבה שהמתנתי עם זה היא שרציתי לנסות להתגבר על ההרגשה הזאת,
אבל לא הצלחתי. ניסיתי הכל, והרגלתי את עצמי לעובדה שאנחנו
חייבים להפרד".
"אבל אני בכלל לא רוצה להפרד, טוב לי. אני לומד לאהוב את עצמי
יותר בכל יום שאני איתך".
"כל אחד מאיתנו צריך ללמוד לאהוב את עצמו לפני שהוא נכנס
למערכת יחסים".
"אבל למה? אתה לא מסביר לי למה. אתה לא אמרת לי כלום ורק חיכית
להזדמנות כדי לפוצץ את זה ולעשות מזה דרמה, כי כזה אתה".
שתיקה.
"אופק, אני נפרד ממך".
הוא יצא מהמקלחת והתיישב לידי.
אמרתי לו שיש מים ושיכנס להתקלח. הוא נכנס.
עברה בגופי צמרמורת.
הוא נצמד אלי ערום ונישק את גופי.
שמעתי אותו מתפשט, מכוון אליו את המאוורר, חולץ נעליים.
עשיתי את עצמי ישן כדי לדחות את הקץ, עד שאיאלץ להתמודד עם זה.