|
אחרי האהבה המאכזבת,
ואחרי שהשארת אותי בך מאוהבת
הלכתי לים הסוער והמתוח
שהביע את מצבי כמו הגל המלוח.
צבעו של החול הזכיר לי אותך
ואת רצוני לגעת בך.
צבעו של החול הזכיר לי הכל
איך ישבנו עליו ולא רצינו לגדול.
אבל בשביל מה לי להיזכר?
כאשר ממני רצית להשתחרר
מזכרת ממך לי לא נשארה
אך אהבתי אליך עוד לא נגמרה
אחרי שאהבתי אותך כל השנים
נשארתי אבודה בין הגלים. |
|
|
דגלאס אדאמס
צדק. לא היינו
צריכים לרדת
מהעצים, וגם
לצאת מהאוקיינוס
לא היה צעד נכון
טקטית.
הטרמפיסט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.