עיניה הירוקות והיפות, עורה הבהיר והצח,
וזוג המשקפיים הקטנים שיושב לה על החוטם והולם אותה כל כך,
משווים לה מראה כזה, שפשוט משטה בך, מתעתע...
נותן לך לחשוב שלפניך עומדת הבחורה הכי עדינה בעולם.

אולם... דע לך, כי הבחורה הזאת היא אשת ברזל, עופרת ופלדה,
שעברה לא מעט ייסורים בחייה, אך סבלה תמיד בשקט בלי שאף אחד
יידע.
ואל נא יטעוך כל אלו... גילה רק נושק לשלושים.
(גם את זאת איני בטוח שיכולת לנחש, כי השנים לא ניכרות כלל על
פניה...).

אך יש דבר אחד אשר לבטח לא תטעה בו כשתביט בה:
מהר מאוד תבין כי מדובר כאן במלאך, בכך אין לי ספק, מלאך
טהור...

לו רק ידעה עד כמה עמוק היא מצליחה לגעת, בכל מי שנמצא במחיצתה
ולו לרגע,
היתה אולי נזהרת קצת יותר...
פשוט כך, כמו פייה עם מטה קסמים, היא עוברת ונוגעת,
אוספת אל חיקה אט אט, נשמה אחרי נשמה...

ולי, אחד מאותם ברי מזל, נותר רק להביט בה בהשתאות,
ולקוות שלא תתייסר עוד... ושרק יהיה לה טוב.

רק טוב שיהיה לך, מלאך שלי...