הוא ירד לרחוב בבוקר קר
בחלוק ישן, וכובע צר.
אנשים ברחוב הסתכלו משתוממים
מי הוא האיש המוזר?
האיש הזה עבר הרבה
עייף הוא כבר ממילים,
האיש הזה הוא משורר מנוסה
עצוב הוא כבר משירים.
אך אנשי הרחוב אינם מבינים,
לא מסתכלים בתוכו
לא רואים את נפשו.
לכן נשאר המשורר בודד.
וכמו שאמר משורר חכם אחר
"משוררים מעבירים את החיים בצורה כואבת"
כך חיי את חייו המשורר הבודד
חיי בשירים, נושם חרוזים
וכך עוברים להם חייו העצובים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.