אין לי מילים לתאר את הטירוף הזה.
אנשים נוטים לחשוב שהם מטורפים, יותר מאשר אחרים רואים אותם.
כשאתה מביט במראה , מה אתה רואה ? את מה שאני רואה ? זוג
עיניים שלא בטוחות לגמרי במה שהן רואות. כמו אלפי מראות, אני
מביטה ישר ורואה דבר בתוך דבר בתוך דבר, והמחשבות לא מפסיקות
לרוץ בצורת ציורים, ומספרים, ואותיות, ולפעמים אפילו ריחות
וטעמים. אני מרשה לעצמי להניח שאני מטורפת , מטורפים לא צריכים
למצוא הסברים הגיוניים לשגעונות שלהם. זה בלתי ניתן לשליטה.
אני מסוגלת לאהוב אותך, ובאלפיות השניה לשנוא אותך באותה המידה
, ואפילו יותר.
אני מסוגלת לחייך, כמו שאתה אוהב, וכשתפנה את הגב, לא אפסיק
לבכות.
הפחד הגדול שלנו, הוא שחלילה נהפוך להיות נורמלים, ואז נצטרך
לתת הסברים מיותרים.
אנחנו לא שפויים, לא נורמלים, לא הגיוניים. אנחנו אמיתיים.

אנשים נוטים לחשוב שהם נורמלים, יותר מאשר אחרים חושבים .
כשאתה מביט מהחלון, מה אתה רואה ? מה שכולם רואים?
אני משתדלת להאחז בתופעות טבע מוסברות , ועובדות חיים מוגמרות.
מדחיקה מחשבות קיומיות כדי לשמור על שליטה מסויימת. אתה חלק
מהמעגל הזה בחיים שלי שקוראים לו הגיון. אם תעלם, השפיות שבי
תעלם יחד איתו. אתה נורמלי, אני בטוחה בזה. האם תואיל בטובך
לתת לי גם לנסות לשחק את המשחק שאתה משחק? הידיים שלי לא
רועדות כשאני מדברת, והמילים שמחליקות לי מהפה מתחברות למשפטים
יפים והגיוניים. אני מרגישה , כמעט כמו כולם, ועצובה  ושמחה
ולפעמים סתם - ממש כמו כולם.
אני הגיונית, אני שפויה, אני נורמלית. אני מזוייפת.  

אנשים נוטים להיות אופטימים יתר על המידה,  ופסימיים בצורה
מוגזמת.
כשאתה מסתכל לעבר העתיד, מה אתה מרגיש? מה שאני מרגישה ?
אני מאמינה שעם הטירוף, יגיע קיצי, ועם השאיפה להיות נורמלית
הוא גם יגיע .
תלטף לי את השיער ותגיד שיהיה טוב. אני לא אאמין לך , ואכשל גם
בדבר הבא שהחיים מציבים בפניי. מחר, אני אלטף לך את החזה
ואצטרך להטיח בך את אותן המילים, ושנינו יודעים - כשאנחנו
אומרים זה לזו שיהיה בסדר, הדבר היחיד שעוד אפשר ליטול בו
תקוות זו האהבה שלנו. וגם בה, אני לא מאמינה במאת האחוזים.
הטירוף לימד אותי להטיל בך ספק, לפקפק במהות הזו שקוראים לה
חיים. החלק השפוי שבי לימד אותי להאמין בך , להיות עיוורת לכאב
, ולשכוח את הצרות.

אנשים נוטים להאמין ולמות. אנשים נוטים לפקפק , ולמות.
ואתה ממשיק לשתוק. נע בין הטירוף לשפיות שבי. נשאר אופטימי
למדי , בתוך ים החרדות שהולך וגואה סביבי, עד שיבוא קיצי.