|
חותרת באצבעות אל שורשי שערי
מלוא החופן
בחוזקה שמרפה
בטבילה לאחור של פניי
משיכה מקרקעית
גלות ארוכה
השלמתי עם כל אלוהיי
נעלתי חטאיי בין רקה לרקה
להתאמן בזכרון ישן
לכאוב עם כל הדחקה
כל יום עוד
תודעה עקרה
פתחתי את הכל לרוח
ואלוהים, איך שהיא המתה |
|
|
נימוסים הם כמו
גלגלי מכונית,
מנופחים וחסרי
תוכן. אבל
עדיין, הרבה
פחות נעים לנסוע
עם פנצ'ר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.