אני חושבת שאנשים צריכים שייכות נורא נורא. הם צריכים לדעת מי
הם ומה הם. הם צריכים משמעות. הם צריכים תוכן. הם צריכים אהבה.
שפה. חברים. צריכים סיבה לשמוח וסיבה לבכות. הם צריכים מסגרת
חיים שתאפשר להם להוציא את האדם שבהם. לרקוד, לכעוס, לחשוב,
להרגיש. פעם זה היה נראה לי מוזר, שיש כל כך הרבה צורות חיים.
איך זה יכול להיות? הרי משהו אחד בטוח נכון ואם רק אחד נכון זה
אומר שכל השאר מטומטמים. אז איך שלא נסתכל על זה, רוב
אוכלוסיית העולם מטומטמים. רוב האנושות משקיעה את כל האנושיות
שלה בצורת חיים מטופשת לגמרי. אנשים חיים חיים שלמים של שקר.
עובדים, סובלים, הולכים ממקום למקום, שנים על גבי שנים של חיים
והכל לחינם. מהלידה ועד המוות בזבוז אנרגיה מוחלט. קיום
וירטואלי בלבד. לא יכול להיות שהאמת היא כה נוראה. לא יכול
להיות ש-90% מהאנושות סתם מסתובבת על הכדור הזה. חייבת להיות
נוסחה אחרת שעל פיה אפשר לבחון את החיים האלה. בטח יש איזה דרך
הסתכלות שבה לכל אחד ואחד יש משמעות בעולם הזה.