אין מים בבאר. אין מים בבאר. מתי תביני שאין מים בבאר? למה את
חוזרת כל הזמן, סוחבת את כל הדליים האלה איתך? משאירה מאחורייך
את מעט המים שכבר ליקטת בעצמך. מגיעה צמאה, על סף התייבשות,
מתעלפת לירכתיה. ובבאר אין מים. רק תהום. ומסביב חול וחול. ואף
אחד לא עובר שם. גם אם נקלע מישהו בטעות לאזור, מיד הוא ממשיך.
אין כאן נווה מדבר. רק בחורה עם פטה מורגנה. ואת מסרבת לקום.
חושבת שאם תחכי מספיק זמן אולי יעלו המים. או שאולי יבוא גשם
גדול וישטוף אותך. ימלא את הדליים עד כדי התפקעות. כי הרי לא
ישאירו אותי למות פה. מישהו בטח רואה. מישהו בטח שומע. כל כך
צמאה כבר. לא רוצה לקום. לא רוצה ללכת לבד. שמישהו יבוא ויקח
אותי מפה. אי אפשר הכל ככה, לבד לבד לבד. נמאס לי להיות סמכות
עליונה של עצמי. אין אלוהים בעולם הזה? אין אמא? אבא?